10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | ||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה ) | '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה רבי אבהו) הבין בפשיטות שהגמרא בסוטה מזהירה על דיבור בשעת קריאת התורה שהוא אסור, ומדגיש רבנו יונה שהאיסור הוא מרגע שספר התורה נפתח, ואפילו שבין עולה לעולה סוגרים את הספר, עדיין אסור לדבר, שכיון שנפתח בפעם הראשונה, שוב אסור לדבר כלל עד שיסיימו כל הפרשה. | ||
''' | <BR/>ולגבי עובדא דרב ששת הביא רבנו יונה שיש אומרים שההיתר הוא דווקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם אפילו שתורתו אומנותו אסור. וכן הביא תירוץ זה ה'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) בשמו, וביאר שזוהי כוונת הגמרא 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | ||
<BR/>בהסבר נוסף מביא '''רבנו יונה''' שם שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | |||
=== פירוש מהדר אפיה === | === פירוש מהדר אפיה === | ||