9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (קידושין ח א ד"ה ואמר)] מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, אלא שהסכימה בדעתה להקנות עצמה מעכשיו בדינר, לכשישלים אחר כך המנה, אבל המקדש בדינר בתנאי שייתן מנה, הרי שאז עיקר הקידושין הם בדינר, וכיון שלא כפל התנאי ונתבטל התנאי, אין בו כח לעקור הקידושין שכבר נגמרו בדינר. | ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (קידושין ח א ד"ה ואמר)] מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, אלא שהסכימה בדעתה להקנות עצמה מעכשיו בדינר, לכשישלים אחר כך המנה, אבל המקדש בדינר בתנאי שייתן מנה, הרי שאז עיקר הקידושין הם בדינר, וכיון שלא כפל התנאי ונתבטל התנאי, אין בו כח לעקור הקידושין שכבר נגמרו בדינר. | ||
<BR/>דברים מעין אלו כתבו כמה אחרונים מדנפשם: | <BR/>דברים מעין אלו כתבו כמה אחרונים מדנפשם: | ||
<BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני בלא כפל תנאי, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן. והרי זה דומה לאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר על החשבון, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, ואין המכר בטל אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. וכן הוא הדין הכא שנתקדשה במנה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. ומובן לפי זה לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. | <BR/>ב'''אבני מילואים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1807&st=&pgnum=94 (כט יד)] כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני בלא כפל תנאי, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן. והרי זה דומה לאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר על החשבון, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, ואין המכר בטל אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. וכן הוא הדין הכא שנתקדשה במנה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. ומובן לפי זה לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. | ||
<BR/>והוסיף האבנ"מ ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים מההתחלה ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | <BR/>והוסיף האבנ"מ ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים מההתחלה ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב. | ||
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין. | <BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
==== נתן דינר והשלים צ"ט ונשאר חסר דינר אחרון ==== | ==== נתן דינר והשלים צ"ט ונשאר חסר דינר אחרון ==== | ||
בספר '''עצמות יוסף''' (ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב להקשות על דברי הגמרא שמביאה הברייתא שאפילו בדינר האחרון יכולים לחזור, להקשות על ר' אלעזר שאמר מקודשת, ומאי קושיה דלמא דווקא בדינר האחרון יכול לחזור לפי שכסיפא לה מילתא למיתבעי? ותירץ שבברייתא משמע שאפילו בדינר האחרון יכול לחזור, וכל שכן בדינר ראשון וקשיא אדר' אלעזר. | בספר '''עצמות יוסף''' (ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב להקשות על דברי הגמרא שמביאה הברייתא שאפילו בדינר האחרון יכולים לחזור, להקשות על ר' אלעזר שאמר מקודשת, ומאי קושיה דלמא דווקא בדינר האחרון יכול לחזור לפי שכסיפא לה מילתא למיתבעי? ותירץ שבברייתא משמע שאפילו בדינר האחרון יכול לחזור, וכל שכן בדינר ראשון וקשיא אדר' אלעזר. | ||
ובספר '''אבני מילואים''' (טז) כתב דמעיקרא לא קשיא, דאפילו אם בדינר האחשון יש חילוק, דדווקא כשנותן לה צ"ט בבת אחת וחסר דינר אמרינן דאינה מקודשת (לדעת הרשב"א והראב"ד), דדווקא בכה"ג כסיפא לה מילתא למיתבעיה, אבל אם נתן לה דינר אחד שקיי"ל שמקודשת וכר' אלעזר, ולאחר מכן השלים לה צ"ח, וחסר לו עוד דינר אחרון, בזה לכו"ע מקודשת, כיון שכבר חלו הקידושין בדינר הראשון, ולא שייך כסיפא לה מילתא. ובזה לא איירי הברייתא. | ובספר '''אבני מילואים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1807&st=&pgnum=96 (טז ד"ה ואינו)] כתב דמעיקרא לא קשיא, דאפילו אם בדינר האחשון יש חילוק, דדווקא כשנותן לה צ"ט בבת אחת וחסר דינר אמרינן דאינה מקודשת (לדעת הרשב"א והראב"ד), דדווקא בכה"ג כסיפא לה מילתא למיתבעיה, אבל אם נתן לה דינר אחד שקיי"ל שמקודשת וכר' אלעזר, ולאחר מכן השלים לה צ"ח, וחסר לו עוד דינר אחרון, בזה לכו"ע מקודשת, כיון שכבר חלו הקידושין בדינר הראשון, ולא שייך כסיפא לה מילתא. ובזה לא איירי הברייתא. כדברים אלו כתב גם בספר '''שמן המשחה''' על הרמב"ם (אישות ז יז). | ||
=== האם הקידושין בטלים מאליהם או שצריכה לחזור בה === | === האם הקידושין בטלים מאליהם או שצריכה לחזור בה === | ||