9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==== מנין שאינו מועיל בלא עדים כלל ==== | ==== מנין שאינו מועיל בלא עדים כלל ==== | ||
=== הכרעת הראשונים === | === הכרעת הראשונים === | ||
==== דעת המקלים ==== | |||
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | ||
<BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''יד רמה''' (סה א ד"ה אמר רב נחמן), '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה. שו"ת '''תשב"ץ''' (א ע; א קל), '''פסקי הרי"ד''' (סה ב), '''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש), '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג). ה'''רשב"א''' בתשובה (א תתנו) גם הוסיף בשם '''מהר"ם בר ברוך''' שאין להחמיר ולהצריכה גט, שנמצאת פוסלה מן הכהונה. | <BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''יד רמה''' (סה א ד"ה אמר רב נחמן), '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה. שו"ת '''תשב"ץ''' (א ע; א קל), '''פסקי הרי"ד''' (סה ב), '''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש), '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג). ה'''רשב"א''' בתשובה (א תתנו) גם הוסיף בשם '''מהר"ם בר ברוך''' שאין להחמיר ולהצריכה גט, שנמצאת פוסלה מן הכהונה. | ||
==== דעת המחמירים ==== | |||
לעומת זאת בספר '''יראים''' (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. וכן דעת ה'''מרדכי''' (קידושין ג תקלד), וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג) בשם ה'''רמ"ה''' וה'''תוספות''', אבל לא הסכים לדבריהם. גם ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&st=&pgnum=70 (ריב)] כתב כדעת המחמירים שהיכא שאין העד מוכחש, אין להתיר. וב'''דרכי משה''' (א) כתב שכן דעת '''מהר"ם''', אבל אם אחד מהם מכחיש את העד, אין הקידושין כלום. | לעומת זאת בספר '''יראים''' (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. וכן דעת ה'''מרדכי''' (קידושין ג תקלד), וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג) בשם ה'''רמ"ה''' וה'''תוספות''', אבל לא הסכים לדבריהם. גם ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&st=&pgnum=70 (ריב)] כתב כדעת המחמירים שהיכא שאין העד מוכחש, אין להתיר. וב'''דרכי משה''' (א) כתב שכן דעת '''מהר"ם''', אבל אם אחד מהם מכחיש את העד, אין הקידושין כלום. | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
<BR/>וה'''רמ"א''' במקום הוסיף שיש מחמירים בששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש העד אין לחוש. אך הוסיף שבמקום עיגון ודוחק יש לסמוך על המקלים. | <BR/>וה'''רמ"א''' במקום הוסיף שיש מחמירים בששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש העד אין לחוש. אך הוסיף שבמקום עיגון ודוחק יש לסמוך על המקלים. | ||
=== כשהעד מוכחש === | ==== כשהעד מוכחש ==== | ||
בשו"ת ה'''תשבץ''' (א ע) כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. | בשו"ת ה'''תשבץ''' (א ע) כתב שאף הסוברים שחוששין לקידושי עד אחד, זהו דווקא כששניהם מודים, אבל אם אחד מהם מכחיש, אין חוששים כלל. וכתב שכן כתב גם הרשב"א. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''דרכי משה'''. וב'''בית חדש''' (מב ג) הראה שכן מוכח בגמרא (סה.) שאף למ"ד חוששין זהו דווקא כששניהם מודים. | <BR/>כן כתב גם ה'''דרכי משה''' וה'''רמ"א'''. וב'''בית חדש''' (מב ג) הראה שכן מוכח בגמרא (סה.) שאף למ"ד חוששין זהו דווקא כששניהם מודים. | ||
אמנם ב'''חלקת מחוקק''' (ד) תמה על זה, דבשלמא כאשר אחד מודה ואחד טוען לשחוק נתכוונתי אין לחוש, דסוף סוף לא נתכוון לקידושין, אבל כאשר אחד מודה ואחד טוען להד"ם, למה פטור המודה מלחשוש למאן דחייש לקידושי עד אחד | |||
==== טענת השטאה ==== | |||
כתב ה'''בית חדש''' (מב ג) שמכחישים הוא לאו דווקא כשאומרים לא היו דברים מעולם, אלא אפילו אומר שנתן קידושין אלא שמתכוונו לשטות או לשחוק והיתול, גם זה חשיב שאינו מודה לדברי העד ואין כאן חשש קידושין. ואף שבקידושין בפני שנים אין שומעים לטענת 'משטה הייתי', זהו מפני ששם אינו יכול לטעון להד"ם להכחיש העדים, אבל הכא יכול לטעון להד"ם להכחיש עד אחד וה"ה לטענה השטאה. וכן כתב ב'''תשובות הב"ח''' (ישנות צז ד"ה וא"כ הא דכתב הסמ"ג). וכן הסכים לדברים אלו חתנו ה'''טורי זהב''' (ד). | כתב ה'''בית חדש''' (מב ג) שמכחישים הוא לאו דווקא כשאומרים לא היו דברים מעולם, אלא אפילו אומר שנתן קידושין אלא שמתכוונו לשטות או לשחוק והיתול, גם זה חשיב שאינו מודה לדברי העד ואין כאן חשש קידושין. ואף שבקידושין בפני שנים אין שומעים לטענת 'משטה הייתי', זהו מפני ששם אינו יכול לטעון להד"ם להכחיש העדים, אבל הכא יכול לטעון להד"ם להכחיש עד אחד וה"ה לטענה השטאה. וכן כתב ב'''תשובות הב"ח''' (ישנות צז ד"ה וא"כ הא דכתב הסמ"ג). וכן הסכים לדברים אלו חתנו ה'''טורי זהב''' (ד). | ||
<BR/>אבל ה'''חלקת מחוקק''' (מב ב) כתב שאין הדברים מוכרחים להקל לכתחילה, שכשם שאין חוששים להשטאה בשנים, כן אין לחשוש | <BR/>אבל ה'''חלקת מחוקק''' (מב ב) כתב שאין הדברים מוכרחים להקל לכתחילה, שכשם שאין חוששים להשטאה בשנים, כן אין לחשוש להשטאה בעד אחד. ומה שהיו נאמנים במיגו דלהד"ם להכחיש את העד, אין זה ענין לכאן, שהרי אין הטעם מפני שאין מאמינים להם נגד העד, אלא מפני שדברים שבלב אינם דברים, וכיון שפירשו בפה לשם קידושין, יש לחשוש לקידושין כדברי העד. | ||
=== למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן === | === למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן === | ||