הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

{{בעבודה}}

{{מקורות||קידושין סה א - סה ב||אישות ד ו|אבן העזר מב ב}}

== סוגית הגמרא ==

=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===

רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.<BR />מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה.

== הכרעת הראשונים ==

ה'''נודע ביהודה''' (תניינא עה) כתב טעם נוסף על פי הגמרא בדף מג. לגבי האומר לשלושה צאו וקדשו לי אשה, שלדעת בית שמאי, אחד נעשה שליח ושנים עדים ומקודשת, ואילו לדעת בית הלל כולם שלוחים ואינה מקודשת, דאין שליח נעשה עד. ואומרת שם הגמרא שכל המחלוקת היא דווקא בשלושה, אבל בשניים לכו"ע אין שליח נעשה עד. ואומר הנוב"י שאם איתא דחוששין לקידושין בעד אחד, אם כן הוא הדין דגם באמר לשנים פליגי, שלב"ש אחד נעשה שליח ואחד נעשה עד.

<BR/>ב'''אור שמח''' (אישות ד ו) כתב על דברי הנוב"י, שאינו מוכרח, לפי שלא אמרו ב"ש שאחד נעשה שליח והשנים עדים אלא כאשר כל די בהם לכל עניין הקידושין, אבל בשנים אין אחד נעשה שליח, לפי שעד אחד אפשר להכחישו, ולכן מסתמא לא כיוון שיהיה אחד מהם עד אלא שיהיו שניהם שלוחים.

=== כשהעד מוכחש ===

כתב ה'''חלקת מחוקק''' (מב ד) שדווקא כאשר שניהם מכחישים את העד הוא דאמרינן שאין חשש, אבל אם הבעל מודה הוא נאסר בקרובותיה, או אם האשה מודה נאסרת בקרוביו, למ"ד דחוששין לקידושי עד אחד.

== למאן דאמר שחוששים האם הוא מדאורייתא או מדרבנן ==