הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"

אבל בספר '''כף החיים''' (רכו א) אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, לכן אין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות.

<BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן.

<BR/>בשו"ת '''השיב משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=774&st=&pgnum=11&hilite= (א ח)] טייטלבוים השיב לשואל, שמי שלא בירך בניסן ודאי יש לו לברך כשרואה, ומה שנקטה הגמרא 'ניסן' הוא שלא נאמר שיש לברך בכל פעם שרואה או אחת לשלושים יום.

<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום.

<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן.

== החייבים בברכה ==

== כמה אילנות ==