9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא). | ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא). | ||
=== טעם ופירוש הברכה === | === טעם ופירוש הברכה === | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא. | ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום. וכן הוא ב'''רש"י''' של הרי"ף (לא ב ד"ה וחזי). | ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום. וכן הוא ב'''רש"י''' של הרי"ף (לא ב ד"ה וחזי). | ||
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה. | <BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה. | ||
=== שלא בחודש ניסן === | === שלא בחודש ניסן === | ||
| שורה 44: | שורה 31: | ||
<BR/>ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב שהרואה אילנות שהוציאו פרח '''כגון בניסן''' וכו', מבואר בדבריו שה"ה לחודשים אחרים שרי לברך. וכעין זה הלשון גם ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד) | <BR/>ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב שהרואה אילנות שהוציאו פרח '''כגון בניסן''' וכו', מבואר בדבריו שה"ה לחודשים אחרים שרי לברך. וכעין זה הלשון גם ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד) | ||
ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' (א ג כח) כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט). | <BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט). אמנם לפי הפוסקים שאינם מקובלים, לא מצאנו מי שמחמיר לברך אלא קודם ניסן, אך לאחר ניסן אין מחמירים אלא המקובלים. | ||
ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ||
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | <BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | ||
אמנם בספר '''כף החיים''' (רכו א) אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, לכן אין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות. | |||
<BR/>אך דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן: | <BR/>אך דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן: | ||
<BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | <BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | ||
| שורה 58: | שורה 45: | ||
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | <BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | ||
<BR/>וכן דעת הרבה פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. כן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א). | <BR/>וכן דעת הרבה פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. כן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א). | ||
=== ראה ולא בירך === | |||
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ט) כתב בשם רבו, שדווקא בפעם הראשונה שרואה מברך. ומשמע שאם ראה ולא בירך, לא יברך לאחר מכן. | |||
<BR/>ב'''מחצית השקל''' (א) תלה זאת במחלוקת לגבי [[ברכת שהחיינו]] בסימן רכו ס"ג, שלפי החולקים שם וסוברים שגם אם לא בירך בפעם הראשונה יכול לברך בפעם השניה, הוא הדין הכא, שיכול לברך בראייה שניה אם לא בירך בראייה ראשונה. | |||
בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] פוסק לדינא שמי שראה ולא בירך, לא יכול שוב לברך, ואינו דומה לברכת שהחיינו שהיא ברכה על ההנאה, ויש לה גדרי ברכת הנהנין, שלכן גם אם לא בירך כשנהנה פעם ראשונה יברך כשנהנה פעם שניה, לפוסקים הנ"ל. אבל ברכת האילנות אינה ברכת הנהנין, ומי שלא שיבח לבורא פעם ראשונה, הרי הוא מעוות לא יוכל לתקון, כדין מי שבטל קריאת שמע או תפילה. | |||
=== בלילה === | |||
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יב כ ו ד"ה כן) הביא בשם ספר '''יין הטוב''' שמותר לברך ברכה זו גם בלילה, והסכים לדבריו, ושאם לא כן היה ראוי לפטור מטעם זה נשים מברכה זו, דהוי מצות עשה שהזמן גרמא. | |||
=== בשבת וביום טוב === | |||
בספר '''מועד לכל חי''' פלאג'י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53764&st=&pgnum=39 (א ח)] כתב, שבקושטא נוהגים לברך ברכת האילנות גם בשבת ויום טוב, אבל בעירו איזמיר לא ראה ולא שמע מעולם שמברכים ברכה זו בשבת ויום טוב. ותלה את חלוקת המנהגים בשאלה האם המנהג [[#האם צריך לצאת חוץ לעיר|לצאת ולברך]]. שבקושטא היו נוהגים שלא לצאת, ולכן מברכים גם בשבת. אך באיזמיר יוצאים ולכן בשבת אסור. וסיים שעל כל פנים, אם יש חשש שמא יטלטל האילנות או שמא יתלוש, יש לאסור לברך בשבת וביום טוב. | |||
<BR/>והרב '''כף החיים''' (רכו ד) הכריע דאין לברך בשבת וביום טוב ומטעם שמא יתלוש. והוסיף שלפי המקובלים שעל ידי הברכה מברר ניצוצות הקדושה מן הצומח, יש בזה משום איסור בורר בשבת. | |||
<BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו). | |||
== החייבים בברכה == | == החייבים בברכה == | ||