הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

נוספו 411 בתים ,  12:32, 23 בדצמבר 2015
שורה 4: שורה 4:
==החיוב לברך==
==החיוב לברך==


כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' (ליק פב/שערי תשובה צא) בשם '''רב שרירא גאון ורב האי גאון''', שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא (שבת כה ב) ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. וכ"כ ב'''תשובת רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים סו),
כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42695&hilite=80bbfc1f-4145-4374-8b09-60aa81aec79b&st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA&pgnum=56 (סדר שבתות)], שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1356&pgnum=54 (ליק פב/שערי תשובה צא)] בשם '''רב שרירא גאון ורב האי גאון''', שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב)] ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. וכ"כ ב'''תשובת רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים סו), וכן כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)], שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים.
וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א), שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים.


אבל ב'''אור זרוע''' (ב יא) וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''.  
אבל ב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=11 (ב יא)] וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''.  


וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). וכן מובא ב'''ספר הפרדס''' (שער המעשה ד"ה יש מי שכתב), וב'''ארחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת, ואין ללמוד מ'חובה' ל'חובה'.<BR/>
וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). וכן מובא ב'''ספר הפרדס''' (שער המעשה ד"ה יש מי שכתב), וב'''ארחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת, ואין ללמוד מ'חובה' ל'חובה'.<BR/>