10,101
עריכות
| שורה 39: | שורה 39: | ||
<BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו. | <BR/>ודבריו אינם ברורים, דלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית. וכנראה כוונתו שהמנהג אצלם היה שאשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק אין אצלם מנהג שמקבל שבת, והיינו שבאיש פסקינן דלא כבה"ג אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו. | ||
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה הוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה. | |||
ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה. | ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', ומשמע קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וכן לפי מה דקיי"ל בסעיף י' דלא כבה"ג אלא כיש אומרים בתרא דאינו מקבל שבת בהדלקה אלא ב'מזמור שיר ליום השבת', בלא"ה אין לחשוש לזה. אמנם לגבי הנשים המדליקות, י"ל שכיוון דשמקבלות שבת בהדלקה, צריכות לברך לאחר ההדלקה. | ||