10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ב'''טור''' (אורח חיים סו) העתיק דברי הרא"ש בפסקים, שיש לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל אפילו יחיד אחר ברכותיו, כיון שהוא סיום של סדר ברכות. | ב'''טור''' (אורח חיים סו) העתיק דברי הרא"ש בפסקים, שיש לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל אפילו יחיד אחר ברכותיו, כיון שהוא סיום של סדר ברכות. | ||
ב'''בית יוסף''' (סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). | ||
<BR/>אבל ה'''רמ"א''' במקום חלק וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אבל לא אחר ברכת עצמו. וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר"א'''. | |||
ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | |||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | |||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | |||
== עטיפה בטלית והנחת תפילין בין גאולה לתפילה == | |||
== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | == אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה == | ||