10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 72: | שורה 72: | ||
ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | <BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | ||