138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־18:16, 8 ביוני 2016
, 18:16, 8 ביוני 2016אין תקציר עריכה
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לעיל הובאו שתי מחלוקות של ר"י וחכמים, אחת בהכרה בבכורה נגד חזקה והשנייה בנאמנות האב לפסול בניו. נראה שלפי הביאור הראשון בתוס' שהמקור של ר' יהודה לפסול בניו נלמד מנאמנות האב להכיר בבכורה, שתי המחלוקות של ר"י וחכמים תלויות אחת בחברתה. והיינו שעיקר מחלוקתם הייתה בנאמנות שהתורה נתנה לאב בהכרה לבכורה, וממחלוקת זו נובעת המחלוקת לעניין 'יכיר' ביוחסין. | לעיל הובאו שתי מחלוקות של ר"י וחכמים, אחת בהכרה בבכורה נגד חזקה והשנייה בנאמנות האב לפסול בניו. נראה שלפי הביאור הראשון בתוס' שהמקור של ר' יהודה לפסול בניו נלמד מנאמנות האב להכיר בבכורה, שתי המחלוקות של ר"י וחכמים תלויות אחת בחברתה. והיינו שעיקר מחלוקתם הייתה בנאמנות שהתורה נתנה לאב בהכרה לבכורה, וממחלוקת זו נובעת המחלוקת לעניין 'יכיר' ביוחסין. | ||
ולפי ביאורו של ר' אליהו בתוס' שנחלקו לגבי הכרה לפסול בניו בדרשת 'יכיר – בן השנואה', יש לעיין אם מחלוקתם לעניין הכרה בבכורה נגד חזקה שייכת למחלוקת ביכיר ליוחסין, או אינה שייכת. | ולפי ביאורו של ר' אליהו בתוס' שנחלקו לגבי הכרה לפסול בניו בדרשת 'יכיר – בן השנואה', יש לעיין אם מחלוקתם לעניין הכרה בבכורה נגד חזקה שייכת למחלוקת ביכיר ליוחסין, או אינה שייכת. | ||
== שיטות הראשונים== | |||
למרות שנפסק להלכה כר' יהודה ויש נאמנות לאב לפסול בניו, נאמרו בדין זה הרבה סייגים בראשונים, וכדלהלן. | |||
=== שיטת הבה"ג=== | |||
שיטת ה'''בה"ג''' (הלכות מילה עמ' קנד, עריות עמ' שטז, מהדורת מכון ירושלים) מובאת ב'''תוס'''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (ב"ב קכז ב ד"ה כך)] שנאמן האב לומר שבנו ממזר רק היכן שהאב לא מעיד ישירות על בנו שהוא ממזר, אלא דרך הכרת הבכורה שמעיד על בנו הקטן שהוא בכור ממילא יוצא שהגדול ממזר. תוס' מביאים ש'''ר"י''' חולק עליו ובכל גווני האב נאמן, ר"י מוכיח את שיטתו מהגמרא ביבמות [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=47&format=pdf (מז א)]. ה'''רא"ש''' (ב"ב ח כא), ה'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16210&st=&pgnum=474 (ב"ב קכז ב)], ה'''רשב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40908&st=&pgnum=201 (ב"ב קכח ב)] ורוב הראשונים חלקו על הבה"ג, והאב נאמן בכל גווני. כן נפסק שלא כדבריו ב'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite (אסו"ב טו טו)], ב'''טור''' ו'''בשו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אבע"ה ד כט)] שפסקו שהאב נאמן לומר על בנו שהוא ממזר, ולא ציינו שזה צריך להיות דרך הכרת בכורה. | |||
====כמו מי פסק הבה"ג==== | |||
הראש (לעיל) מסביר ששיטת הבה"ג היא שר' יהודה סובר שנאמן בכל גווני, ולמרות זאת הבה"ג מכריע שנאמן רק דרך הכרת בכורה. וקשה איך יכול הבה"ג לפסוק דלא כמאן? עיין ב'''שו"ת רע"א''' (קי) מה שפלפל בדבריו ויישב קושיה זו. | |||
===שיטת הריא"ז והתורי"ד=== | |||