הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"

שורה 186: שורה 186:
במפרש ויוצא בשיירה כתב רש"י<BR/> "כשרואהו עובר עליו" משמע שכל עוד נמצא בריחוק הרי שהחמץ לא מוגדר כמצוי אצלו,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/>                                                                                                           
במפרש ויוצא בשיירה כתב רש"י<BR/> "כשרואהו עובר עליו" משמע שכל עוד נמצא בריחוק הרי שהחמץ לא מוגדר כמצוי אצלו,<BR/>ונראה שאמר כן דוקא במפרש ויוצא בשיירא שבהם האדם לא תלוי בעצמו ונצרך לאחרים והרי שזה חסם מסויים בינו לחמץ שיכול להגדירו כלא מצוי. <BR/>                                                                                                           
נחלק עליו הר"ן שאע"פ שדמתה הגמרא מפרש לעושה ביתו אוצר ולדין מפולת,הרי שאם לא יבטל יעבור.מחלוקתם נובעת מחוסר האפשרות להגדיר מה נחשב מצוי ומה לא.                                 
נחלק עליו הר"ן שאע"פ שדמתה הגמרא מפרש לעושה ביתו אוצר ולדין מפולת,הרי שאם לא יבטל יעבור.מחלוקתם נובעת מחוסר האפשרות להגדיר מה נחשב מצוי ומה לא.                                 


וכתב המהרש"ל גם בדעת רש"י י "כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא שלא בדק אך לא ידע מהחמץ לפני שאז חסר בתנאי העברה החמץ אינו מצוי(כדעת תוספות)<BR/>                                               
וכתב המהרש"ל גם בדעת רש"י י "כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא שלא בדק אך לא ידע מהחמץ לפני שאז חסר בתנאי העברה החמץ אינו מצוי(כדעת תוספות)<BR/>                                               
,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש הוא רק במקרה של ספק חמץ.
,שכך אמרו בירושלמי שכל הפטור של מפרש הוא רק במקרה של ספק חמץ.
233

עריכות