הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9 בתים ,  23:07, 26 במאי 2016
שורה 98: שורה 98:
אך לכאורה, קשה לתרץ בדעת בעלי התוספות חילוק זה שבין ממון לשבועה, שכן מצאנו במפורש בדברי '''התוס'''' שגם בממון לא אמרינן מיגו דהעזה. במסכת ב"ב דף ה ע"ב, מתרץ תוס' ד"ה 'ובא' שאדם לא נאמן לטעון 'פרעתיך בתוך זמן ההלואה' במיגו ד'פרעתיך עתה ושכחת', דלא חציף אדם לומר פרעתיך עתה ושכחת. (אמנם אין זה מיגו דהעזה רגיל, שהרי בשתי הטענות, הן בטענה שטוען בפנינו והן בטענת המיגו בעל הדין מכיר בשקרו, ויודע הן שלא פרע אתמול והן שלא פרע עתה, אך יש כאן העזה אחרת- לומר למלווה שעתה ממש פרעתיך- זו טענה שיש בה יותר העזה מלטעון 'פרעתיך אתמול ושכחת') והנה, מיגו דהעזה זה הוא בממון, ובכל זאת אומר התוספות שלא אמרינן מיגו זה כי הוא מיגו דהעזה.
אך לכאורה, קשה לתרץ בדעת בעלי התוספות חילוק זה שבין ממון לשבועה, שכן מצאנו במפורש בדברי '''התוס'''' שגם בממון לא אמרינן מיגו דהעזה. במסכת ב"ב דף ה ע"ב, מתרץ תוס' ד"ה 'ובא' שאדם לא נאמן לטעון 'פרעתיך בתוך זמן ההלואה' במיגו ד'פרעתיך עתה ושכחת', דלא חציף אדם לומר פרעתיך עתה ושכחת. (אמנם אין זה מיגו דהעזה רגיל, שהרי בשתי הטענות, הן בטענה שטוען בפנינו והן בטענת המיגו בעל הדין מכיר בשקרו, ויודע הן שלא פרע אתמול והן שלא פרע עתה, אך יש כאן העזה אחרת- לומר למלווה שעתה ממש פרעתיך- זו טענה שיש בה יותר העזה מלטעון 'פרעתיך אתמול ושכחת') והנה, מיגו דהעזה זה הוא בממון, ובכל זאת אומר התוספות שלא אמרינן מיגו זה כי הוא מיגו דהעזה.


====תירוץ עפ"י ה'איילת השחר'====
====תירוץ עפ"י ה'אילת השחר'====
אולם, עפ"י דברי ה'''איילת השחר''' (בבא בתרא ה א) נראה שגם בדעת התוספות אכן ניתן לתרץ את הסוגיות עפ"י התירוץ 'מיגו דהעזה בממון אמרינן, ובשבועה לא אמרינן'. מסביר האיילת השחר שמיגו דהעזה של 'פרעתיך עתה' הוא מיגו דהעזה מיוחד, ודווקא בו לא אמרינן מיגו דהעזה אפילו בממון. ומבאר האילת השחר שהעזת המיגו לא נמדדת רק כלפי בעל הדין המכיר בשקרו, אלא גם כלפי דעת העולם, כיצד רואה העולם את הטענה הנוכחית, ואת הטענה אחרת, הזוכה. ואמנם מיגו שבו יש טענת העזה כלפי בעל הדין- בממון אמרינן, אך מיגו בו יש העזה 'כלפי העולם' גם בממון לא אמרינן, שאין אדם רוצה לטעון טענה שבעיני העולם נראית לא הגיונית ושקרית, כטענת 'פרעתיך עתה ושכחת', אף שטענה זו זוכה בדין, לעומת טענת 'פרעתיך אתמול ושכחת' שנראית בעיני העולם כפחות שקרית. בהעזה כזו שכלפי העולם- לא אמרינן מיגו דהעזה כלל.
אולם, עפ"י דברי ה'''אילת השחר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51152&st=&pgnum=48 בבא בתרא ה א]) נראה שגם בדעת התוספות אכן ניתן לתרץ את הסוגיות עפ"י התירוץ 'מיגו דהעזה בממון אמרינן, ובשבועה לא אמרינן'. מסביר האילת השחר שמיגו דהעזה של 'פרעתיך עתה' הוא מיגו דהעזה מיוחד, ודווקא בו לא אמרינן מיגו דהעזה אפילו בממון. ומבאר האילת השחר שהעזת המיגו לא נמדדת רק כלפי בעל הדין המכיר בשקרו, אלא גם כלפי דעת העולם, כיצד רואה העולם את הטענה הנוכחית, ואת הטענה אחרת, הזוכה. ואמנם מיגו שבו יש טענת העזה כלפי בעל הדין- בממון אמרינן, אך מיגו בו יש העזה 'כלפי העולם' גם בממון לא אמרינן, שאין אדם רוצה לטעון טענה שבעיני העולם נראית לא הגיונית ושקרית, כטענת 'פרעתיך עתה ושכחת', אף שטענה זו זוכה בדין, לעומת טענת 'פרעתיך אתמול ושכחת' שנראית בעיני העולם כפחות שקרית. בהעזה כזו שכלפי העולם- לא אמרינן מיגו דהעזה כלל.


ונראה להוסיף ולחזק דברי האיילת השחר, עפ"י פירוש '''התוספות''' בסוגית 'רבא בר שרשום' (בבא בתרא דף לג א ד"ה מיגו) בו מסביר תוספות  שאם אדם היה טוען כנגד יתומים 'לקוחה השדה בידי' היה נאמן, אך עתה כשטוען יש לי חוב אחר שחייבים לו היתומים, אינו נאמן על חוב זה במיגו, שמיגו זה הוא מיגו דהעזה. וקשה, הרי מיגו דהעזה בממון אמרינן! והנה בתוך דבריו מסביר התוספות שלא היה בעל הדין מיעז לומר כן, כיוון דנפק קלא בעולם שהשדה אינה שלו. לפי דברי האיילת השחר הדברים ברורים: כיוון שיש קול בעולם שהשדה אינה שלו, לא היה מיעז פניו כלפי העולם וטוען טענה שהעולם חושב אותה כשקרית, אף שהיא טענה זוכה, כביאורו של האיילת השחר. ועל כן מיגו דהעזה כזה אף בממון לא אמרינן.
ונראה להוסיף ולחזק דברי האילת השחר, עפ"י פירוש '''התוספות''' בסוגית 'רבא בר שרשום' (בבא בתרא דף לג א ד"ה מיגו) בו מסביר תוספות  שאם אדם היה טוען כנגד יתומים 'לקוחה השדה בידי' היה נאמן, אך עתה כשטוען יש לי חוב אחר שחייבים לו היתומים, אינו נאמן על חוב זה במיגו, שמיגו זה הוא מיגו דהעזה. וקשה, הרי מיגו דהעזה בממון אמרינן! והנה בתוך דבריו מסביר התוספות שלא היה בעל הדין מיעז לומר כן, כיוון דנפק קלא בעולם שהשדה אינה שלו. לפי דברי האילת השחר הדברים ברורים: כיוון שיש קול בעולם שהשדה אינה שלו, לא היה מיעז פניו כלפי העולם וטוען טענה שהעולם חושב אותה כשקרית, אף שהיא טענה זוכה. ועל כן מיגו דהעזה כזה אף בממון לא אמרינן.


====תירוץ עפ"י נתיבות המשפט====
====תירוץ עפ"י נתיבות המשפט====
171

עריכות

תפריט ניווט