הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"

לעומת זאת, בדיני שבועות, אין מיגו דהעזה פוטר מהחיוב להישבע. כאשר התורה הטילה על האדם חיוב שבועה, חלה עליו חובת מן התורה לברר הדין ולהישבע. אמנם מנגד יש לו מיגו דהעזה, ואנו מסופקים אם היה מעיז או לא היה מעיז, שאם לא היה מעיז- נשארת עליו חובת הבירור שהטילה עליו התורה וחייב להישבע, ואם היה מעיז אזי הוא פטור מלברר דבריו ולהישבע, שיש בידו ראיה שדבריו אמת, ו"מה לי לשקר". כיוון שאין אנו יודעים אם היה מעיז או לא, נשארת עליו חובת הבירור שהטילה עליו התורה, ועליו להישבע, שכל זמן שאין אנו יודעים בוודאי, בראיה ברורה, שדבריו אמת אף ללא שבועה, נשארת עליו חובת הבירור שהטילה עליו התורה- ויפטר בדין רק ע"י השבועה.

'''קצות החושן''' (פב יד)  מתרץ גם הוא את הסתירה בין הסוגיות השונות אם אמרינן מיגו דהעזה  עפ"י החילוק בין ממון בו אמרינן מיגו דהעזה,  לבין שבועה בה לא אמרינן מיגו דהעזה. בהסבר החילוק בין ממון לשבועה מביא הקצות את דברי '''הרשב"א''', (שו"ת הרשב"א, רפ"ג) (וכן תירץ '''רבינו יונה''' (ב"ב לו א ד"ה) בשם '''הראב"ד''') המסביר שבממון אמרינן מיגו דהעזה כי בממון אדם אכן מעיז, והיה טוען אף את טענת ההעזה, משא"כ בשבועה בה אדם אינו מעיז פניו בפני בעל חובו.