18
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לא תחמוד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===שיטת התוספות וסיעתם=== | ===שיטת התוספות וסיעתם=== | ||
'''התוס'''' (סנהדרין כה:) כתבו וזו לשונם: י"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי, וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל. וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו, משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי? וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת. עכ"ל. וכ"כ '''במושב זקנים''' לבעלי התוס' על התורה על פס' לא תחמוד (שמות כ, יד) . ולזה הסכים '''הסמ"ג''' (לאוין קנח), וכן דעת '''ר"ש מקינון''' בספר הכריתות (סי' קמד). וכן דעת '''ר' אשתור הפרחי בספר כפתור ופרח''' (פרק יב, דיני הפסולים לדון ולהעיד) . | '''התוס'''' (סנהדרין כה:) כתבו וזו לשונם: י"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי, וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל. וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו, משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי? וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת. עכ"ל. וכ"כ '''במושב זקנים''' לבעלי התוס' על התורה על פס' לא תחמוד (שמות כ, יד) . ולזה הסכים '''הסמ"ג''' (לאוין קנח), וכן דעת '''ר"ש מקינון''' בספר הכריתות (סי' קמד). וכן דעת '''ר' אשתור הפרחי בספר כפתור ופרח''' (פרק יב, דיני הפסולים לדון ולהעיד). | ||
===שיטת הראב"ד וסיעתו=== | ===שיטת הראב"ד וסיעתו=== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===שיטת הרמב"ם וסיעתו=== | ===שיטת הרמב"ם וסיעתו=== | ||
לדעת '''הרמב"ם''', לא רק שבנתינת דמים ג"כ עובר בלא תחמוד, אלא אפי' התרצה המוכר לבסוף במכירה, מ"מ עובר הלוקח על לא תחמוד. וזו לשון הרמב"ם (גזילה ואבידה א, ט): כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו או כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביד עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו, אף על פי שנתן לו דמים רבים , הרי זה עובר בלא תעשה. עכ"ל. ומשמע מלשון זו שאף שהחבר נתרצה במכירה, מ"מ עבר הלוקח בלא תחמוד , וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם. | לדעת '''הרמב"ם''', לא רק שבנתינת דמים ג"כ עובר בלא תחמוד, אלא אפי' התרצה המוכר לבסוף במכירה, מ"מ עובר הלוקח על לא תחמוד. וזו לשון הרמב"ם (גזילה ואבידה א, ט): כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו או כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביד עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו, אף על פי שנתן לו דמים רבים , הרי זה עובר בלא תעשה. עכ"ל. ומשמע מלשון זו שאף שהחבר נתרצה במכירה, מ"מ עבר הלוקח בלא תחמוד , וכ"כ הרב המגיד בדעת הרמב"ם. | ||
כדעת הרמב"ם גם דעת '''רבנו יונה''' בספר שערי תשובה (שער ג אות מג). '''ורבנו פרץ''' בהגהותיו לסמ"ק (מצוה יט) הביא דברי רבנו יונה. וכן הביאם בספר '''ארחות חיים לר' אהרן מלוניל''' (דין החומד). וכן דעת '''רבנו שמואל ב"ר משולם בעל ספר אהל מועד''' , וכן דעת '''הרדב"ז''' בשטמ"ק (ב"מ ה:) ושכן דעת '''התוס''''. ולכאורה נראה שכן דעת '''הרא"ש''' בתוספותיו (ב"מ ה:). וכ"פ '''בש"ע''' סי' שנט סע' י. וכן הסכימו כל האחרונים. | כדעת הרמב"ם גם דעת '''רבנו יונה''' בספר שערי תשובה (שער ג אות מג). '''ורבנו פרץ''' בהגהותיו לסמ"ק (מצוה יט) הביא דברי רבנו יונה. וכן הביאם בספר '''ארחות חיים לר' אהרן מלוניל''' (דין החומד). וכן דעת '''רבנו שמואל ב"ר משולם בעל ספר אהל מועד''' , וכן דעת '''הרדב"ז''' בשטמ"ק (ב"מ ה:) ושכן דעת '''התוס''''. ולכאורה נראה שכן דעת '''הרא"ש''' בתוספותיו (ב"מ ה:). וכ"פ '''בש"ע''' סי' שנט סע' י. וכן הסכימו כל האחרונים. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
==האם ניתן לתקן בהשבה== | ==האם ניתן לתקן בהשבה== | ||
יש לדון האם מצווה החומד להחזיר את החפץ לבעליו הראשונים, והאם מתקן בזה את העבירה שעבר. | יש לדון האם מצווה החומד להחזיר את החפץ לבעליו הראשונים, והאם מתקן בזה את העבירה שעבר. | ||
הנה לשיטת '''התוס'''' סנהדרין הנ"ל וסיעתם, וכן לשיטת '''הראב"ד''' וסיעתו, ודאי שחייב החומד להחזיר את החפץ, שהרי לא קנה אותו בשום אופן. ולדעת הראב"ד אף מתקן בזה את הלאו שעבר עליו, שעל דברי הרמב"ם שכ' שאין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה, כ' הראב"ד: לא ראיתי דבר תמה גדול מזה, והיכן מעשה גדול מנטילת החפץ. אבל היה לו לומר מפני שהוא חייב בתשלומין, שהרי הוא כגזלן שחייב להשיב את הגזלה, ולפיכך אינו לוקה, וגם זה חייב להשיב את החפץ לבעליו. ע"כ. | הנה לשיטת '''התוס'''' סנהדרין הנ"ל וסיעתם, וכן לשיטת '''הראב"ד''' וסיעתו, ודאי שחייב החומד להחזיר את החפץ, שהרי לא קנה אותו בשום אופן. ולדעת הראב"ד אף מתקן בזה את הלאו שעבר עליו, שעל דברי הרמב"ם שכ' שאין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה, כ' הראב"ד: לא ראיתי דבר תמה גדול מזה, והיכן מעשה גדול מנטילת החפץ. אבל היה לו לומר מפני שהוא חייב בתשלומין, שהרי הוא כגזלן שחייב להשיב את הגזלה, ולפיכך אינו לוקה, וגם זה חייב להשיב את החפץ לבעליו. ע"כ. | ||
===שיטת המגיד משנה=== | |||
אמנם בדעת הרמב"ם יש לדון באופן שאמר המוכר רוצה אני, האם מ"מ מחוייב הלוקח להשיב. בפשטות נראה לומר שכיוון שהתרצה המוכר למכור, שוב אין שום חובה על הלוקח להשיב. וכן הבין '''ה"ה''' בדעת הרמב"ם. אלא שהוקשה לו על זה מהא דקי"ל ('''תמורה''' ד:) כרבא, שכל לאו שציווהו הקב"ה, אם עבר האדם עליו, לא הועילו מעשיו. וא"כ היאך כאן קנה. ותירץ שהחומד הרי הוא כעין גוזל צמר ועשה ממנו בגד, שקנה הצמר בשינוי, ואף כאן קנה בדמים. | אמנם בדעת הרמב"ם יש לדון באופן שאמר המוכר רוצה אני, האם מ"מ מחוייב הלוקח להשיב. בפשטות נראה לומר שכיוון שהתרצה המוכר למכור, שוב אין שום חובה על הלוקח להשיב. וכן הבין '''ה"ה''' בדעת הרמב"ם. אלא שהוקשה לו על זה מהא דקי"ל ('''תמורה''' ד:) כרבא, שכל לאו שציווהו הקב"ה, אם עבר האדם עליו, לא הועילו מעשיו. וא"כ היאך כאן קנה. ותירץ שהחומד הרי הוא כעין גוזל צמר ועשה ממנו בגד, שקנה הצמר בשינוי, ואף כאן קנה בדמים. | ||
===קושיית הלחם משנה, ביאורה ויישובה=== | ===קושיית הלחם משנה, ביאורה ויישובה=== | ||