485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←השיטות השונות בטעם הפטור
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||
הראשונים מתקשים בדין "מתה מחמת מלאכה", וטוענים שלכאורה אין כל סיבה לפטור את השואל מלשלם במצב זה. | |||
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. שומר חינם ושומר שכר ושוכר חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, '''ורשלנותם''' ופשיעתם בשמירה היא זו שמחייבת אותם לשלם על הנזק. לעומת זאת, שואל חייב גם על אונס גמור שלא הייתה לו כל יכולת למנוע, למרות שהוא לא אשם כלל. יש להבין מדוע שואל צריך לשלם למרות שכלל לא התרשל בשמירה, הרי "אונס רחמנא פטריה"? | |||
על כך עונה הרשב"א (לו ב ד"ה מאי): שכיון שהשואל "כל הנאה שלו", ולמשך זמן השאלה השואל הוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ (שהרי הוא לא משלם כלל על השימוש בחפץ), הוא נחשב '''כבעלים''' גמור על החפץ במשך אותו זמן, אלא יש עליו חיוב להשיב את החפץ בסיום השאלה. ולכן כאשר השואל לא משיב את החפץ בסיום השאלה, גם אם זה מחמת אונס גמור - הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך - הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק. הסבר זה מופיע גם ברש"י בסנהדרין (עב ב ד"ה אבל לעניין מקנא, בתוספות בבבא קמא (יא ב ד"ה אין) וברמב"ן בבבא בתרא (קסח א). | |||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
===שיטת המחנה אפרים=== | ===שיטת המחנה אפרים=== | ||
===סיכום=== | ===סיכום=== | ||
==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ==הגדרת "מחמת מלאכה"== | ||
==כחש מחמת מלאכה== | ==כחש מחמת מלאכה== | ||