485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שאלת הראשונים
(←הקדמה) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==שאלת הראשונים== | ==שאלת הראשונים== | ||
הראשונים מתקשים בדין "מתה מחמת מלאכה" וטוענים שאין סיבה לפטור במצב זה. | |||
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב השואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. שומר חינם ושומר שכר ושוכר חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אם היו שומרים כראוי, ורשלנותם בשמירה היא זו שמחייבת אותם לשלם על הנזקים. לעומת זאת, השואל חייב גם על אונס גמור שלא הייתה לו כל יכולת למנוע, למרות שהוא לא אשם כלל. יש להבין מדוע שואל צריך לשלם למרות שכלל לא התרשל בשמירה, הרי "אונס רחמנא פטריה"? | |||
על כך עונה הרשב"א (לו: ד"ה מאי): כלומר, כיון ששואל "כל הנאה שלו" והוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ בימי השאלה, שהרי אינו משלם כלל על שימושו בחפץ, הוא נחשב כבעלים גמור של החפץ לאותו הזמן, ורק יש עליו חיוב להשיב את החפץ בסיום השאלה. על כן אם אינו משיב את החפץ בסיום השאלה גם אם זה מחמת אונס גמור הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך, הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק . | |||
"שואל דחייב במתה כדרכה, משום דכיון שכל הנאה שלו אוקמה רחמנא ברשותיה לגמרי כאלו היא שלו". כך אומר תוספות במסכת בבא קמא (יא. ד"ה אין): "שואל כיון דחייב באונסין נמצא שקנאו משעה שהוציא מיד הבעלים והדמים הוא דנתחייב" . כך אומר הרמב"ן במסכת בבא בתרא (קסח.): "התם רחמנא חייביה וכלוקח דמי עד שיחזירנו". | |||
על רקע זה באה שאלת הרמב"ן: | |||
"קשיא לי: וכי מגרע גרע, כיון דכי מתה מחמת עצמה חייב אף על גב דמלאך המות הוא דקטלה ומה לי הכא ומה לי התם, כי מתה מחמת מלאכה דשואל דמכל מקום איהו גרם לה היכי מפטר? בשלמא למפטר בה שאר שומרין בהך טענה דלאו לאוקמה בכילתא שאילתה טענה מעלייתא היא לומר דלאו פשיעה דידהו היא, אלא שואל מי יכלת למימר בה טפי מאונס?" | |||
הרמב"ן מקשה מה היגיון בפטור "מתה מחמת מלאכה", הרי אי אפשר לומר שזה יותר מאונס גמור, ושואל חייב אפילו כשהבהמה מתה כדרכה באונס גמור, והוא לא אשם כלל בנזק (כמו שהוסבר קודם), א"כ מדוע שיפטר כשמתה מחמת מלאכה? | |||
שאלת הרמב"ן מוליכה אותנו להבנה שמצד חיוב השמירה של שואל הוא חייב אף על "מתה מחמת מלאכה", והפטור נובע מסיבה חיצונית בלבד. לפי זה מיושבת השאלה שנשאלה בתחילת המאמר, מדוע לא הוזכר פטור "מתה מחמת מלאכה" בתורה? התשובה היא, שפטור זה לא קשור ל"פרשיית שומרים" העוסקת בהגדרת חיוב השומר כלפי הבעלים, זאת כיון שמצד "פרשיית שומרים" שואל היה צריך להתחייב גם על נזק שמחמת המלאכה, וזה שהוא פטור נובע מסיבה חיצונית שלא קשורה לשומרים וחיוביהם. | |||
כעת לאחר שהתבארה ההו"א בגמרא, ששואל חייב על מתה מחמת מלאכה, צריך לענות על שאלת הרמב"ן - מדוע למסקנה שואל פטור על מתה מחמת מלאכה? | |||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||