הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 67 בתים ,  20:48, 1 במאי 2016
שורה 160: שורה 160:
דין זה, כאמור, הובא להלכה ב'''שו"ע''' וב'''רמב"ם''', ולא התעורר עליו דיון בפוסקים.
דין זה, כאמור, הובא להלכה ב'''שו"ע''' וב'''רמב"ם''', ולא התעורר עליו דיון בפוסקים.
====נכנסו זה אחר זה והגיפו הדלתות====
====נכנסו זה אחר זה והגיפו הדלתות====
'''הרשב"א''' בתשובותיו (א, אלף ורנ"א), כתב שדין זה קיים רק במקרה בו נכנסו לחדר ונעלו את החדר. הובאו דבריו להלכה ב'''בית יוסף''' (אה"ע יא), וב'''רמ"א''' (אה"ע יא א).  
'''הרשב"א''' בתשובותיו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14649&st=&pgnum=441 (חלק א, אלף רנא], כתב שדין זה קיים רק במקרה בו נכנסו לחדר ונעלו את החדר. הובאו דבריו להלכה ב'''בית יוסף''' (אה"ע יא), וב'''רמ"א''' (אה"ע יא א).  
'''רבי עקיבא איגר''' מבין ש'''הרשב"א''' ו'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) מדברים במקרה בו נכנסו האיש והאישה יחד לחדר, ולא שאחד מהם היה בחדר קודם. בנוסף, הגפת הדלתות צריכה להיות מיד לאחר הכניסה לחדר.  
'''רבי עקיבא איגר''' מבין ש'''הרשב"א''' ו'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) מדברים במקרה בו נכנסו האיש והאישה יחד לחדר, ולא שאחד מהם היה בחדר קודם. בנוסף, הגפת הדלתות צריכה להיות מיד לאחר הכניסה לחדר.  
חולק עליו '''בית המאיר''' (הובאו דבריו בשו"ת רע"א מהדורה קמא קב), וסובר שדברי '''הרשב"א''' הם כפשוטם, ונאסרים בכל מקרה בו נכנסו שניהם לחדר ונעלו את הדלת. הוא מוכיח את דבריו מדברי '''הסמ"ג''' (עשין מח), שכתב: "או שנכנסו זה אחר זה וסגרו את הדלת" בניגוד ללשון הרמב"ם שכתב: "והגיפו הדלתות". מדיוק זה נראה ש'''הסמ"ג''' מבין שהגפת הדלתות אצל הרמב"ם היא נעילת הדלת. דיון זה הובא ב'''פתחי תשובה''' (ח).
חולק עליו '''בית המאיר''' (הובאו דבריו בשו"ת רע"א מהדורה קמא קב), וסובר שדברי '''הרשב"א''' הם כפשוטם, ונאסרים בכל מקרה בו נכנסו שניהם לחדר ונעלו את הדלת. הוא מוכיח את דבריו מדברי '''הסמ"ג''' (עשין מח), שכתב: "או שנכנסו זה אחר זה וסגרו את הדלת" בניגוד ללשון הרמב"ם שכתב: "והגיפו הדלתות". מדיוק זה נראה ש'''הסמ"ג''' מבין שהגפת הדלתות אצל הרמב"ם היא נעילת הדלת. דיון זה הובא ב'''פתחי תשובה''' (ח).
על ראייה זו של '''בית המאיר''' חולק '''מראה הפנים''' (כתובות ז ו), וסובר שלדעת הרמב"ם, גם סגירת הדלת בלא נעילה-תחשב כדבר מכוער. וכך גם כתב ה'''אברהם יגל''' (אישות כד טו).
על ראייה זו של '''בית המאיר''' חולק '''מראה הפנים''' (כתובות ז ו), וסובר שלדעת הרמב"ם, גם סגירת הדלת בלא נעילה-תחשב כדבר מכוער. וכך גם כתב ה'''אברהם יגל''' (אישות כד טו).
====איסור ייחוד====
====איסור ייחוד====
'''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת, מהדורה קמא צט), מוכיח שאיסור ייחוד אינו נכלל בגדר דבר מכוער. הוא מוכיח מכך שיש שוני בפסיקה ברמב"ם בין היוצאת בדבר מכוער, לבין אשת איש שנסתרה עם אחר.
'''רבי עקיבא איגר''' (שו"ת, מהדורה קמא צט), מוכיח שאיסור ייחוד אינו נכלל בגדר דבר מכוער. הוא מוכיח מכך שיש שוני בפסיקה ברמב"ם בין היוצאת בדבר מכוער, לבין אשת איש שנסתרה עם אחר.
165

עריכות

תפריט ניווט