הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 49: שורה 49:
'''תוס'''' - דברי ריב"ן אינם פשט רש"י, מדבריו (רש"י) משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, שכן כתב (הובא לעיל) שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. כלומר דווקא הם אסורים אבל לבשל את הדג בסיר בשרי מותר.
'''תוס'''' - דברי ריב"ן אינם פשט רש"י, מדבריו (רש"י) משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, שכן כתב (הובא לעיל) שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. כלומר דווקא הם אסורים אבל לבשל את הדג בסיר בשרי מותר.


הראיה מצנון שחתכו בסכין אינה מדויקת, רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית והסכין נותנת טעם ראשון בצנון עצמו.
==== דחיית הראיות ====
 
אחת- צנון שחתכו בסכין, רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית והסכין נותנת טעם ראשון בצנון עצמו.


ולגבי הראיה מפסחים מסביר ר"ת שעד שלא יוסק התנור יש עדין ממשות שומן בשר בתנור ואף אם ינקו את התנור היטב תישאר מעט שמנונית, וכשיכניסו את הפת היא תקבל טעם מהאיסור עצמו ולכן היא תיאסר.
ולגבי הראיה מפסחים מסביר ר"ת שעד שלא יוסק התנור יש עדין ממשות שומן בשר בתנור ואף אם ינקו את התנור היטב תישאר מעט שמנונית, וכשיכניסו את הפת היא תקבל טעם מהאיסור עצמו ולכן היא תיאסר.
שורה 57: שורה 59:
דעת '''הרא"ש''' (חולין ח', כט) היא:
דעת '''הרא"ש''' (חולין ח', כט) היא:


א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני, השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ). ומשום שזה נ"ט בר נ"ט אז אין העברת טעמים ולא משנה מי מהם העליון ומי התחתון. וכ"כ '''התוס''''.
א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95_%D7%90 פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני, השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ). ומשום שזה נ"ט בר נ"ט אז אין העברת טעמים ולא משנה מי מהם העליון ומי התחתון. וכ"כ '''התוס''''.


ב. בשם '''בעל התרומה''' הביא שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, וטעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''.
ב. בשם '''בעל התרומה''' הביא שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, וטעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''.

תפריט ניווט