501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מצות ספירת העומר והחייבים בה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מדאורייתא או מדרבנן: {{לא חתם}} X 2
(←אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו: פסקה חדשה) |
מ (←מדאורייתא או מדרבנן: {{לא חתם}} X 2) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מדאורייתא או מדרבנן== | ==מדאורייתא או מדרבנן== | ||
===סברת ר' ירוחם והמאירי=== | ===סברת ר' ירוחם והמאירי=== | ||
המאירי הביא סברה שספירת הימים מהתורה וספירת השבועות מדרבנן, וכתב על זה שלכן אומרים כך וכך ימים 'שהם' כך וכך שבועות. ולא זכיתי, שהרי אם יאמרו 'כך וכך ימים וכך וכך שבועות' בלא המילה 'שהם' הרי המשמעות משתנה. וצ"ע. | המאירי הביא סברה שספירת הימים מהתורה וספירת השבועות מדרבנן, וכתב על זה שלכן אומרים כך וכך ימים 'שהם' כך וכך שבועות. ולא זכיתי, שהרי אם יאמרו 'כך וכך ימים וכך וכך שבועות' בלא המילה 'שהם' הרי המשמעות משתנה. וצ"ע. {{לא חתם|א.א}} | ||
:הכוונה היא שמכך שאומרים בסדר הזה ומקדימים את הימים ולא להיפך, משמע שהימים הם עיקר הספירה והשבועות טפלים להם.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:40, 22 באפריל 2023 (IDT) | :הכוונה היא שמכך שאומרים בסדר הזה ומקדימים את הימים ולא להיפך, משמע שהימים הם עיקר הספירה והשבועות טפלים להם.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 22:40, 22 באפריל 2023 (IDT) | ||
::בדברי רבינו ירוחם מבואר (וביותר בדברי ספר הפרדס בשם ר"י בר יקר) שאין טעם לומר "שהם" וכי איננו יודעים שכך מנין השבועות? אלא רק משום שהשבועות הם מדרבנן זכר בעלמא לכן אומרים בלשון זו. אבל בזמן שהיה חיובו מן התורה היו מונים פעמיים "היום ארבעה עשר יום" "היום שני שבועות" יעו"ש. | ::בדברי רבינו ירוחם מבואר (וביותר בדברי ספר הפרדס בשם ר"י בר יקר) שאין טעם לומר "שהם" וכי איננו יודעים שכך מנין השבועות? אלא רק משום שהשבועות הם מדרבנן זכר בעלמא לכן אומרים בלשון זו. אבל בזמן שהיה חיובו מן התורה היו מונים פעמיים "היום ארבעה עשר יום" "היום שני שבועות" יעו"ש. {{לא חתם|Moshjon}} | ||
==מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם ספירת העומר היא מצות עשה שהזמן גרמא או לא== | ==מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם ספירת העומר היא מצות עשה שהזמן גרמא או לא== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==בגדר תמימות== | ==בגדר תמימות== | ||
דברי הטור צ"ב שכתב את דעת בה"ג שאם הפסיד יום אינו מברך, ואח"כ כתב דעת רס"ג שזהו דווקא ביום הראשון, ולבסוף כתב שדעת רב האי גאון כר"י שאפילו הפסיד יום א' יכול להמשיך לברך. והב"י העיר עליו כבר, שברב האי גאון משמע שזהו דווקא כשמשלים ביום. ויש להוסיף על זה שלכא' אין סיבה לומר שר"י חולק על רס"ג, שהרי רס"ג כתב להדיא שאם הפסיד לילה אחד יכול להמשיך לברך אא"כ הוא לילה ראשון, ועל זה ר"י מעולם לא חלק, רק אמר שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה גם רס"ג מסכים, אלא שעכ"פ את הלילה הראשון חייב לספור שאל"כ לא חשיב תמימות. | דברי הטור צ"ב שכתב את דעת בה"ג שאם הפסיד יום אינו מברך, ואח"כ כתב דעת רס"ג שזהו דווקא ביום הראשון, ולבסוף כתב שדעת רב האי גאון כר"י שאפילו הפסיד יום א' יכול להמשיך לברך. והב"י העיר עליו כבר, שברב האי גאון משמע שזהו דווקא כשמשלים ביום. ויש להוסיף על זה שלכא' אין סיבה לומר שר"י חולק על רס"ג, שהרי רס"ג כתב להדיא שאם הפסיד לילה אחד יכול להמשיך לברך אא"כ הוא לילה ראשון, ועל זה ר"י מעולם לא חלק, רק אמר שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה גם רס"ג מסכים, אלא שעכ"פ את הלילה הראשון חייב לספור שאל"כ לא חשיב תמימות. | ||
{{לא חתם|א.א}} | |||
== אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו == | == אם יוצא בשמיעת ספירה של חבירו == | ||
בטעמם של הפוסקים שסוברים שאי אפשר לצאת על ידי ספירת חבירו, שמעתי מחכם אחד שפירש דהיינו כמו בלולב דכתיב ולקחתם לכם, שצריכים שיהיה "שלכם" (והשואל לולב מחבירו ביום טוב ראשון צריך לבקש ממנו להקנותו לו כדי שיהיה "שלכם"), וכמו כן כאן שנאמר וספרתם לכם, צריכים שיהיה "שלכם", ואם שומע מאחר אין זה "שלכם" (אלא כמו לולב ששאל ולא קנה). עד כאן שמעתי, ואין אני יודע אם זה נכון. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 23:55, 7 במאי 2025 (IDT) | בטעמם של הפוסקים שסוברים שאי אפשר לצאת על ידי ספירת חבירו, שמעתי מחכם אחד שפירש דהיינו כמו בלולב דכתיב ולקחתם לכם, שצריכים שיהיה "שלכם" (והשואל לולב מחבירו ביום טוב ראשון צריך לבקש ממנו להקנותו לו כדי שיהיה "שלכם"), וכמו כן כאן שנאמר וספרתם לכם, צריכים שיהיה "שלכם", ואם שומע מאחר אין זה "שלכם" (אלא כמו לולב ששאל ולא קנה). עד כאן שמעתי, ואין אני יודע אם זה נכון. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 23:55, 7 במאי 2025 (IDT) | ||