161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קטגוריה:התרת נדרים]] | [[קטגוריה:התרת נדרים]] | ||
[[קטגוריה:מנהגים]] | [[קטגוריה:מנהגים]] | ||
{{מקורות|פסחים ד א|פסחים נ ב|פסחים ד א||ריד א}} | {{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ ב)|פסחים (ד א)||(ריד א)}} | ||
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו. | הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו. | ||
== המקורות בגמרא == | == המקורות בגמרא == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מחלוקת זו חורזת בתוכה עוד גמרות בבבלי ובירושלמי. הגמרא בפסחים נ.-נ: מדברת על החיוב של אדם ללכת אחר המנהג במקום בו הוא נמצא. הגמרא מביאה סיפור על בני ביישן שהיה מנהג אבותיהם שלא להפליג הפלגות קצרות ביום שישי,דבר המותר על פי ההלכה, והם שהיו בקושי כלכלי באו לרבי יוחנן ושאלו אותו הם הם יכולים להפליג, רבי יוחנן ענה להם שאסור להם כיון שכבר קיבלו אבותיהם ויש חובה ללכת אחר מנהג אבות דבר הנלמד מן הפסוק “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך” פסוק המורה שמעבר לכך שיש חובה לשמוע לתורת ה' יש חובה שלא ליטוש מוסר האב ותורת האם. סביב מקור זה ישנה מחלוקת ראשונים האם בני ביישן נשאלו בתורת התרת נדרים ורבי יוחנן לא התיר להם או שמא הם ביקשו רק מצד ההלכה ולכן רבי יוחנן לא התיר להם אבל אם היו נשאלים על נדרם הוא היה מתיר להם. ויש גם כמה גמרות בירושלמי בנושא זה. | מחלוקת זו חורזת בתוכה עוד גמרות בבבלי ובירושלמי. הגמרא בפסחים נ.-נ: מדברת על החיוב של אדם ללכת אחר המנהג במקום בו הוא נמצא. הגמרא מביאה סיפור על בני ביישן שהיה מנהג אבותיהם שלא להפליג הפלגות קצרות ביום שישי,דבר המותר על פי ההלכה, והם שהיו בקושי כלכלי באו לרבי יוחנן ושאלו אותו הם הם יכולים להפליג, רבי יוחנן ענה להם שאסור להם כיון שכבר קיבלו אבותיהם ויש חובה ללכת אחר מנהג אבות דבר הנלמד מן הפסוק “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך” פסוק המורה שמעבר לכך שיש חובה לשמוע לתורת ה' יש חובה שלא ליטוש מוסר האב ותורת האם. סביב מקור זה ישנה מחלוקת ראשונים האם בני ביישן נשאלו בתורת התרת נדרים ורבי יוחנן לא התיר להם או שמא הם ביקשו רק מצד ההלכה ולכן רבי יוחנן לא התיר להם אבל אם היו נשאלים על נדרם הוא היה מתיר להם. ויש גם כמה גמרות בירושלמי בנושא זה. | ||
==החובה להמשיך במנהג אבות== | ==החובה להמשיך במנהג אבות== | ||
חובה על כל אדם להמשיך במנהגי אבותיו. חובה זו נלמדת מן הפסוק "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך",חובה זו גם משתמעת מכל הדיונים בפרק מקום שנהגו על החובה של אדם לנהוג את מנהגי מקומו. ישנם חילוקים רבים באשר למנהגים מוטעים או מנהגים שלא נתייסדו על ידי חכמים אך העיקר לעניינו הוא שמנהג | |||
==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ||
===הרא"ש=== | ===הרא"ש=== | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
===מהר”ם מרוטנבורג=== | ===מהר”ם מרוטנבורג=== | ||
מביא שאלה על אדם שנהג להתענות ועכשיו רוצה להפסיק כי הוא חלש, והוא פוסק שמותר לו וצריך התרת חכם. ומביאו המרדכי תלמידו ומסכים לכך. | מביא שאלה על אדם שנהג להתענות ועכשיו רוצה להפסיק כי הוא חלש, והוא פוסק שמותר לו וצריך התרת חכם. ומביאו המרדכי תלמידו ומסכים לכך. | ||
==האוסרים לעשות התרה== | ==האוסרים לעשות התרה== | ||
===ראב"ד=== | ===ראב"ד=== | ||
מחלק בין סוגי המנהגים השונים: | מחלק בין סוגי המנהגים השונים: | ||