501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נוסח הברכה: הרחבה
(←מהו הים הגדול: כנדצ"ל. ואגב יש לדון אם לכתוב "לחם חמודות" כמו שכתוב כאן, או "דברי חמודות" כפי שקרוי בדפוסים המאוחרים) |
(←נוסח הברכה: הרחבה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
הנוסחה בתלמוד שלפנינו 'שעשה את הים הגדול', וכן הוא ברי"ף וברמב"ם. | הנוסחה בתלמוד שלפנינו 'שעשה את הים הגדול', וכן הוא ברי"ף וברא"ש וברמב"ם. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב הנוסח 'עושה הים הגדול'. | ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב הנוסח 'עושה הים הגדול'. | ||
כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף | כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף שב[[ברכת עושה מעשה בראשית]] מברכים בלשון הווה, זהו מפני שהברכה היא על דברים שהקב"ה מחדש כל פעם מחדש, אבל בים הגדול יש לברך 'שעשה את הים הגדול', לפי שהוא נשאר כפי שהיה בששת ימי בראשית. | ||
ובספר '''שושנים לדוד''' {{היברובוקס|22630|37|על המשנה שם}} מציע לומר שדווקא ר' יהודה סובר שצ"ל 'שעשה' בלשון עבר, ואין הכי נמי שכן סובר ר' יהודה בכל ברכות אלו [שמברכים בלשון עבר], ולתנא קמא [שנקט 'ברוך עושה מעשה בראשית' בלשון הווה], גם בים הגדול אומרים 'עושה' בלשון הווה. ולכן פסק בשלחן ערוך לברך 'עושה הים הגדול' בלשון הווה כדעת תנא קמא. | |||
ב'''רש"ש''' (ברכות נד א) כתב שמכאן ראיה שהולכים בברכה אחר לשון בני אדם, שהם קוראים לאוקינוס הים הגדול, אף שבלשון התורה הים הגדול הוא ימה של ארץ ישראל. | |||
==מתי מברך== | ==מתי מברך== | ||