הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הלבנה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 105 בתים ,  06:16, 28 בפברואר 2025
←‏קידוש או ברכה: מחקתי את ה"מנחת אשר" היות שכ"ה במהרש"ג עצמו. וראו בדף השיחה.
(קטגוריה:ברכות פרק י)
(←‏קידוש או ברכה: מחקתי את ה"מנחת אשר" היות שכ"ה במהרש"ג עצמו. וראו בדף השיחה.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 7: שורה 7:
לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים".  
לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים".  
==קידוש או ברכה==
==קידוש או ברכה==
ב'''טור''' וב'''שולחן ערוך''' נקראת הברכה ברכת הלבנה, וכן ב'''אור זרוע''' (ב, תנו). לעומת זאת ב'''מהרי"ל''' (הל' ר"ח, ט, ובשו"ת קנה) וב'''ספר האשכול''' (כג) מכנים אותה בשם קידוש לבנה, וכך היא מכונה כיום בפי רבים מהאשכנזים. בשו"ת '''מהרש"ג''' (ג, ה) תמה על זה וכתב שהכוונה לחידוש לבנה והק' התחלפה בח'. ב'''מנחת אשר''' (בא) יישב שקרוי קידוש לבנה על שם קידוש החודש.
ב'''טור''' וב'''שולחן ערוך''' נקראת הברכה ברכת הלבנה, וכן ב'''אור זרוע''' (ב, תנו). לעומת זאת ב'''מהרי"ל''' (הל' ר"ח, ט, ובשו"ת קנה) וב'''ספר האשכול''' (כג) מכנים אותה בשם קידוש לבנה, וכך היא מכונה כיום בפי רבים מהאשכנזים. בשו"ת '''מהרש"ג''' {{היברובוקס|1277|6|ג, ה}} מביא בשם בנו שתמה על זה ורצה לומר שהכוונה לחידוש לבנה והק' התחלפה בח', ומהרש"ג עצמו יישב שקרוי קידוש לבנה על שם קידוש החודש.


== על מה מברכים ==
== על מה מברכים ==
לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות.
לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות.
נ"מ נוספת לגבי סומא. לדעת הרמב"ם אין לברך שהרי לא נהנה מתופעת הטבע וכך כתב '''מהריק"ש''' המובא ב'''פרי חדש''' (תכו, א). אך '''רש"ל''' (עז) כתב שיש לו לברך.
נ"מ נוספת לגבי סומא. לדעת הרמב"ם אין לברך שהרי לא נהנה מתופעת הטבע וכך כתב {{היברובוקס|7706|32|'''מהריק"ש'''|סוגריים=לא}} המובא ב'''פרי חדש''' (תכו, א). אך '''רש"ל''' (עז) כתב שיש לו לברך.


== מתי מברכים ==
== מתי מברכים ==
501

עריכות

תפריט ניווט