554
עריכות
| שורה 199: | שורה 199: | ||
'''הרב פיינשטיין''' (או"ח חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו הגייה מסוימת, כל עוד הגייה אחרת מקובלת אף היא בעם ישראל, אפשר לשמוע גם קריאה כזאת. הרב '''חיים דוד הלוי''' (חלק ו כב) התנגד גם הוא למנהג זה, וכתב כי כאשר מקפידים רק במצוות פרשת זכור ולא בשאר קריאות התורה אנו מזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו{{הערה|כך כתבו גם ב'''שו"ת '''שרידי אש''' ב ו, וב'''שו"ת באהלה של תורה''' חלק ב ט עמ' 36-37}}. | '''הרב פיינשטיין''' (או"ח חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו הגייה מסוימת, כל עוד הגייה אחרת מקובלת אף היא בעם ישראל, אפשר לשמוע גם קריאה כזאת. הרב '''חיים דוד הלוי''' (חלק ו כב) התנגד גם הוא למנהג זה, וכתב כי כאשר מקפידים רק במצוות פרשת זכור ולא בשאר קריאות התורה אנו מזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו{{הערה|כך כתבו גם ב'''שו"ת '''שרידי אש''' ב ו, וב'''שו"ת באהלה של תורה''' חלק ב ט עמ' 36-37}}. | ||
====ניקוד והכפלת המילה "זכר" | ====ניקוד והכפלת המילה "זכר"==== | ||
ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ||
בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, היו נוהגים תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, היו נוהגים תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | ||
עריכות