הבדלים בין גרסאות בדף "יסוד החיוב בתפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,142 בתים ,  12:49, 23 בינואר 2024
עבר הרבה זמן מעריכה אחרונה
(עבר הרבה זמן מעריכה אחרונה)
 
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מקורות|{{גמרא|ברכות|יז|ב|ברכות יז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.|בכותרת=כן}}|{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.-כא:|בכותרת=כן}},{{גמרא|סוכה|לח|א|סוכה לח.|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קו|או"ח ק"ו|בכותרת=כן}}|4={{רמב"ם|תפלה וברכת כהנים|א|א|הלכות תפילה א' א'|בכותרת=כן}}}}
{{מקורות|{{גמרא|ברכות|יז|ב|ברכות יז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.|בכותרת=כן}}|{{גמרא|ברכות|כ|א|ברכות כ.-כא:|בכותרת=כן}},{{גמרא|סוכה|לח|א|סוכה לח.|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קו|או"ח ק"ו|בכותרת=כן}}}}


מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.
מה יסוד החיוב בתפילה, האם החיוב מהתורה או מדברי חכמים, ומה דין החיוב לנשים.
שורה 11: שורה 10:
לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.
לדעת ה'''רמב"ן''' - אין חובה מהתורה להתפלל, חוץ מבמקרה של צרה.


==גמרא==
==גמרות==


=== נושאי מיטה פטורים מתפילה ===
===נושאי מיטה פטורים מתפילה===
ה'''משנה בברכות''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.
ה'''משנה בברכות''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז:}} מביאה שנושאי המיטה של המת פטורים תמיד מהתפילה, אפילו בפעמים שהם חייבים מקריאת שמע.


'''רש"י''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.
'''רש"י''' {{גמרא|ברכות|יז|ב|יז: ד"ה ואלו ואלו פטורין מן התפלה}} מביא שהסיבה לכך שכולם פטורים מהתפילה היא שחיוב התפילה הוא לא מהתורה. {{ש}}לעומת זאת '''תר"י''' סוברים שהסיבה היא סיבה אחרת - שהתפילה לוקחת יותר זמן וגם דורשת עמידה, וזה מטריח יותר ולא חייבו את נושאי המיטה.


=== בעל קרי ===
===בעל קרי===
<br />
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל.


=== ספק התפלל ===
===ספק התפלל===
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} מובאים דברי רבי אליעזר שאומר {{ציטוטון|סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל.}} - מכאן מובן שזה דרבנן, כי אם זה היה ספק דאורייתא - היה חוזר.
<br />


=== גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים ===
===גמרא בסוכה - אם התחילו (בזמן התפילה) אין מפסיקים===
'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא|סוכה|לח|א|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה -  לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.
'''הגמרא בסוכה''' {{גמרא|סוכה|לח|א|לח.}} מקשה לגבי כך שלגבי תפילה כתבנו שאם התחילו לאכול או לעשות מלאכה בזמן של התפילה -  לא צריך להפסיק לצורך התפילה. ולצורך הלולב אם התחיל לאכול או לעשות מלאכה בזמן של נטילת לולב - חייב להפסיק לצורך נטילת הלולב.


שורה 52: שורה 50:
מוסיף הרמב"ם {{בספריא|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.
מוסיף הרמב"ם {{בספריא|Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.10.1|מצוות עשה י'}} ש<u>זמני התפילה אינם מהתורה</u>, וזה מה שכתוב "תפלות כנגד תמידין תקנום". החיוב העקרוני מהתורה - וחכמים הגדירו את הזמנים לפי הקורבנות.


וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם|תפילה|א|א|א' א'}} {{ציטוטון|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|שמות כג כה|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|דברים יא יג|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}  
וכן גם כותב במפורש בהלכות תפילה {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|א|א|א' א'}} {{ציטוטון|1=מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|שמות כג כה|שמות כג כה}} ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳‎ אֱלֹהֵיכֶם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {{ויקיטקסט|דברים יא יג|דברים יא יג}} ״וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם״ אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. '''וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה (=נוסח) הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה:'''}}  


===דעת הרמב"ן===
===דעת הרמב"ן===
ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם לעיל}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:
ה'''רמב"ן''' {{בספריא|Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot%2C_Positive_Commandments.5.1|השגותיו על הרמב"ם שם}} משיג על הרמב"ם, ואומר שאין הסכמה בזה שתפילה מהתורה, כי כבר ביארו חכמים שהתפילה מדרבנן. ומביא כמה הוכחות וקושיות על הרמב"ם:


#בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
#בגמרא {{גמרא|ברכות|כא|א|כא.}} הובא שבעל קרי קורא קריאת שמע ומברך על המזון - אבל לא מתפלל. וביארו שהסיבה היא כי קריאת שמע ובברכת המזון מהתורה, ותפילה מדרבנן.
שורה 66: שורה 64:
ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:
ממשיך הרמב"ן ודוחה את ראיות הרמב"ם:


#מה שלמד מהפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
#מה שלמד מהפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - זה חובה כללית שכל העבודות שלנו יהיו בכוונה רציוה שלימה לשמו באין הרהור רע. כמו במצווה "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה כללית לאהוב את ה' וללכת בדרכיו.
#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני י"י אלוהיכם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.
#מה שלמד מהספרי - הוא אסתמכא בעלמא, או שהוא רק לימוד לחיוב להתפלל לקב"ה בעת צרה. כמו "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" - שזה חיוב להתפלל בעת צרה.


==דעות הראשונים==
==דעות הראשונים==
שורה 81: שורה 79:
#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.
#ועל זה שהגמרא לא כותבת במפורש שבמקרים מסויימים שיש לו ספק האם התפלל בכלל היום - מסביר שהגמרא לא הוצרכה להזכיר את זה, כי ברור שמתי שזה מגיע לספק דאורייתא - לא תעקר המצווה ממקומה.


=== בדעת הרמב"ן ===
===בדעת הרמב"ן===
'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''
'''רש"י, תוס', רמב"ן, רא"ה, רא"ש, רי"ד ועוד'''


==פסיקת האחרונים==
==פסיקת האחרונים==
ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה
ה'''טור''' וה'''שו"ע''' פוסקים להלכה,
 
אנחנו נשארים באותה מחלוקת
 
ה'''ב"ח'''
 
==נפקא מינא לחיוב נשים בתפילה==
{{סוגיה מורחבת|חיוב נשים בתפילת ערבית#להלכה וחיוב נשים בתפילה}}
 
כ


ה'''ב"ח'''<br />
==ראו גם==
==ראו גם==
<br />
 
*[[חיוב נשים בתפילת ערבית]]
*


*
*
שורה 96: שורה 104:
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==


*[http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
*[https://www.sefaria.org.il/sheets/230981?lang=he מחלוקת רמב"ם-רמב"ן על תפילה], דף מקורות באתר "ספריא"
*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/philosophy-halakha/prayer דין תפילה], שיעור מאת הרב חיים נבון
*[https://asif.co.il/wpfb-file/netiva1-16-pdf/ תפילה, דאורייתא או דרבנן? בין הרמב"ם לרמב"ן], מאמר מאת הרב הרב דוד אסולין, באתר " אסיף"


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]
3

עריכות

תפריט ניווט