הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 214: שורה 214:
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר.
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר.


בעקבות דברים אלו, כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (ח ג) על [[ביטול איסור לכתחילה#קטניות ופירות|פירות שמוחזקים כנגועים בתולעים]], שאם נוהגים תמיד לטוחנם או לרסקם באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד - מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכתחילה, כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים.
בעקבות דברים אלו, כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (ח ג) על [[ביטול איסור לכתחילה#קטניות ופירות נגועים בתולעים|פירות שמוחזקים כנגועים בתולעים]], שאם נוהגים תמיד לטוחנם או לרסקם באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד - מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכתחילה, כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים.


מטעמים אלו התיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. ולכן '''שו"ע''' (תנג ג) הקל בטחינת חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות.
מטעמים אלו התיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. ולכן '''שו"ע''' (תנג ג) הקל בטחינת חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות.
284

עריכות

תפריט ניווט