347
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
ניסוח
צורבא מרבנן (שיחה | תרומות) מ (ניסוח) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מקורות|עבודה זרה ב ו|עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ב א|מאכלות אסורות ג יג|יורה דעה קטו}} | ||
'''חלב נכרי''' הוא סוגיה העוסקת בגזירת חכמים שלא לשתות חלב שחלבו גוי, טעם הגזירה וגדריה. | |||
== מקור האיסור וטעמיו == | == מקור האיסור וטעמיו == | ||
ב'''משנה''' (עבודה זרה | ב'''משנה''' (עבודה זרה ב ו) כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf לה ב]) אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf לה ב]) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. להרחבה עיין [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813 כאן].}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה ב א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס ('''תוספות''' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום").}}. | ||
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''גמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''גמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | ||
==== המקרה הראשון ==== | ==== המקרה הראשון ==== | ||
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite= | במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite= סימן פ"ב]) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite= סימן פ"ב]) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | ||
ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ||
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=233 קט"ו, ו']) בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br /> | וכך הסביר ה'''פרי חדש''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=233 קט"ו, ו']) בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br /> | ||
| שורה 77: | שורה 76: | ||
==== קזאין ==== | ==== קזאין ==== | ||
הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-80% מסך חלבוני החלב. | הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-80% מסך חלבוני החלב. | ||
אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}. | אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}). | ||
==== לקטוז ==== | ==== לקטוז ==== | ||
| שורה 93: | שורה 92: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: מאכלות אסורות]] | |||
[[קטגוריה: גזירות חז"ל]] | |||
[[קטגוריה: עבודה זרה לה:]] | |||
[[קטגוריה: מאכלות אסורות פרק ג]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן קטו]] | |||