462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, אפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל. | '''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, אפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל. | ||
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ||
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק | בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק א) כתוב שכל זמן שהמוכר לא חזר בו, המקח שייך לקונה, וציין לחו"מ (רט ד) סמ"ע וש"ך. וכן בשו"ת '''עונג יו"ט''' (או"ח לח) הביא את מה שכתב הסמ"ע (שם יב) שהטעם שאם קדם הלוקח ותפס אין מוציאין מידו, אינו מכח ספק, אלא שכך הדין נותן, ולמד מכך שבמוכר דבר שלא בא לעולם, כל עוד לא חזר בו במקח קיים, ולכן הסיק שאפשר לעשות 'מכירת חמץ', גם על חמץ שעדיין לא בא לעולם, והביא דבריו '''הגרי"י פישר''' באבן ישראל (ט יו"ד צה). | ||
==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ==== | ==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ==== | ||
ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''שכנה"ג''' (שם הגהת ב"י ה) ו'''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשו שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו כסברת הדרכ"מ, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' בבא מציעא (טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה. | ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''שכנה"ג''' (שם הגהת ב"י ה) ו'''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשו שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו כסברת הדרכ"מ, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' בבא מציעא (טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה. | ||