תפילה מאחורי בית הכנסת

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

גדר האיסור להתפלל אחורי בית הכנסת וטעמו.

מקורות
בבלי:	ברכות ו ב; עירובין יח ב
רמב"ם:	תפילה ה ו
שולחן ערוך:	אורח חיים צ ז

סוגית הגמרא

רב הונא אומר בגמרא (ברכות ו ב) שמי שמפלל אחורי בית הכנסת, נקרא רשע, ודורש כן מן הפסוק: "סביב רשעים יתהלכון".
אביי מסייג את הדברים ואומר, שאם מחזיר את פניו לבית הכנסת לית לן בה, כלומר כל האיסור הוא רק כאשר אחוריו אל בית הכנסת.
בהקשר לזה מביאה הגמרא מעשה באדם אחד שהתפלל מאחורי בית הכנסת, ולא החזיר פניו לבית הכנסת, עבר שם אליהו הנביא וראהו, בא ועמד לפניו בדמות סוחר ערבי, אמר לו שבמעשהו הוא עושה שתי רשויות כלפי שמיא. שלף חרב והרגו.

הראשונים נחלקו בדברי רב הונא ואביי כיצד לפרשם, וממילא בגדר האיסור להלכה.

בנוסף מצאנו מקום אחר בגמרא (עירובין יח ב), שבו אומר ר' יוחנן שעדיף ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה, אחרי אישה ולא אחרי עבודת כוכבים, אחרי עבודת כוכבים ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.

מחלוקת הראשונים

שיטת רש"י

רש"י (ברכות ו ב ד"ה אחורי) כותב, שבזמנם היו כל בתי הכנסת פתחיהם במזרח ופונים למערב. ומי שמתפלל אחורי בית הכנסת, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, נראה ככופר במי שהציבור מתפללין.

דברי רש"י סתומים לכאורה, מפני שלא פירש להדיא מה הכוונה 'אחורי בית הכנסת', האם הכוונה שעומד בצד מזרח במקום הפתח או בצד מערב היכן שנמצא ארון הקודש. אמנם רש"י מבאר שהסיבה שנקרא רשע היא מפני שנראה ככופר במי שהציבור מתפללים, אך גם זה לא מספק הסבר מוחלט, מפני שניתן לפרש שעומד מאחור ומתפלל לכיוון ההפוך ולכן נראה ככופר, ולאידך ניתן לפרש שעומד במערב מאחורי ארון הקודש ומתפלל לכיוון מערב כמו כולם, אך נראה בזה ככופר לפי שאינו נכנס.
בעירובין פירש רש"י (ד"ה ולא אחורי), שנראה ככופר, שעומד מאחריה ואינו נכנס. כלומר הדגש הוא על כך שלא נכנס לבית הכנסת, ולאו דווקא שפונה לכיוון אחר מהמתפללים. אמנם יש גירסאות שם שגורסות 'שעומד מאחריהם ואינו נכנס', ולפי זה ניתן לפרש שהכפירה היא בכך שמתפלל למאחוריהם ולא לכיוון של כולם.

המהרש"א הבין בדעת רש"י, שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי.
אמנם תוספות (ו א ד"ה אחורי) הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.

רבנו יונה ()

שיטת תוספות

תוספות (ו א ד"ה אחורי) כתבו בעצם כפירוש רש"י (אלא שהבינו שאין זו כוונת רש"י), שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם.
כך מפרשים התוספות גם בעירובין שם (ד"ה ולא אחורי), שבתחילה הביאו פירוש ש'אחורי בית הכנסת' לכאורה הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). אך דחו אפשרות זו, לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים.
לכן מפרשים התוספות שאחורי בית הכנסת הוא דווקא בצד הפתח מאחורי העם. לכן אם הוא מחזיר פניו לבית הכנסת מותר, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, אך אם לא מהדר אפיה לבית כנישתא, כלומר מסתובב למזרח, נמצא שאחוריו כלפי בית הכנסת ואף אינו מתפלל לכיוון שכולם מתפללים אליו, ונראה כשתי רשויות.
כפירוש זה כתב גם הטור (אורח חיים צ). אמנם אביו הרא"ש (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש.