תפילה מאחורי בית הכנסת

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

גדר האיסור להתפלל אחורי בית הכנסת וטעמו.

מקורות
בבלי:	ברכות ו ב; עירובין יח ב
רמב"ם:	תפילה ה ו
שולחן ערוך:	אורח חיים צ ז

סוגית הגמרא

רב הונא אומר בגמרא (ברכות ו ב) שמי שמפלל אחורי בית הכנסת, נקרא רשע, ודורש כן מן הפסוק: "סביב רשעים יתהלכון".
אביי מסייג את הדברים ואומר, שאם מחזיר את פניו לבית הכנסת לית לן בה, כלומר כל האיסור הוא רק כאשר אחוריו אל בית הכנסת.
בהקשר לזה מביאה הגמרא מעשה באדם אחד שהתפלל מאחורי בית הכנסת, ולא החזיר פניו לבית הכנסת, עבר שם אליהו הנביא וראהו, בא ועמד לפניו בדמות סוחר ערבי, אמר לו שבמעשהו הוא עושה שתי רשויות כלפי שמיא. שלף חרב והרגו.

הראשונים נחלקו בדברי רב הונא ואביי כיצד לפרשם, וממילא בגדר האיסור להלכה.

בנוסף מצאנו מקום אחר בגמרא (עירובין יח ב), שבו אומר ר' יוחנן שעדיף ללכת אחרי ארי ולא אחרי אישה, אחרי אישה ולא אחרי עבודת כוכבים, אחרי עבודת כוכבים ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים. ומפרש רש"י (ד"ה ולא אחורי) בטעם הדבר שנראה ככופר כיון עומד מאחריהם ואינו נכנס.

מחלוקת הראשונים

שיטת רש"י

רש"י (ברכות ו ב ד"ה אחורי) מפרש, שבזמנם היו כל בתי הכנסת פתחיהם במזרח ופונים למערב. ומי שמתפלל אחורי בית הכנסת, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, נראה ככופר במי שהציבור מתפללין. וכן פירש בעירובין כנ"ל.

לכאורה פשט דברי רש"י מתפרשים, שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר, אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי. וכן הבין המהרש"א בדעתו.
אמנם תוספות (ו א ד"ה אחורי) הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.

שיטת תוספות

תוספות (ו א ד"ה אחורי) כתבו בעצם כפירוש רש"י (אלא שהבינו שאין זו כוונת רש"י), שמדובר על אדם שעומד מאחורי הציבור מחוץ לבית הכנסת, ואם אינו מחזיר פניו לבית הכנסת, הרי הוא מתפלל הפוך מכולם.
כך מפרשים התוספות גם בעירובין שם (ד"ה ולא אחורי), שבתחילה הביאו פירוש ש'אחורי בית הכנסת' לכאורה הכוונה לצד הארון, כלומר במערב בית הכנסת (לפי בתי הכנסת שבבל בזמן הגמרא). אך דחו אפשרות זו, לפי שאם כן דווקא כשמחזיר פניו לבית הכנסת נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון ההפוך ממה שכולם מתפללים.
לכן מפרשים התוספות שאחורי בית הכנסת הוא דווקא בצד הפתח מאחורי העם. לכן אם הוא מחזיר פניו לבית הכנסת מותר, כיון שמתפלל לכיוון שכולם מתפללים, אך אם לא מהדר אפיה לבית כנישתא, כלומר מסתובב למזרח, נמצא שאחוריו כלפי בית הכנסת ואף אינו מתפלל לכיוון שכולם מתפללים אליו, ונראה כשתי רשויות.
כפירוש זה כתב גם הטור (אורח חיים צ). אמנם אביו הרא"ש (א ז) העתיק בזה לשון הגמרא ולא פירש.