9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת מין במינו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| {{מקורות|זבחים ח ו|זבחים עז ב||פסולי המוקדשין ב כב|יורה דעה צח}} | ||
{{מקורות| | סוגיא זו הולכת לעסוק מה עושים במקרה בו מתערבבים איסור והיתר ששווים במינם, אך שונים בהיתרם ובאיסורם. בסוגיא זו ננסה לסקור את הנושא- מבחינת מקור הנושא שהתייחס לענייני קדשים, ולאחר מכן נעסוק בענייני איסור והיתר בסוגיות מקבילות. | ||
. | |||
== מין במינו לעניין קדשים == | == מין במינו לעניין קדשים == | ||
'''מחלוקת רבי יהודה וחכמים''' | '''מחלוקת רבי יהודה וחכמים''' | ||
| שורה 19: | שורה 16: | ||
'''בביאור סברת המחלוקת''' | '''בביאור סברת המחלוקת''' | ||
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%98%D7%9C הר"ן בנדרים] (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. ראה עוד בדעת הר"ן [http://www.etzion.org.il/he/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95 בקישור. | [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%98%D7%9C '''הר"ן''' בנדרים] (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. ראה עוד בדעת הר"ן [http://www.etzion.org.il/he/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95 בקישור]. וכן ראה השלכות מדבריו לסוגיות בקודשים בשו"ת דובב מישרים ח"א סי' סו. | ||
'''להלכה''' | '''להלכה''' | ||
'''הרמב"ם''' בי"ד החזקה (עבודה, פסולי המוקדשין ב, כב) פוסק להלכה כדעת | '''הרמב"ם''' בי"ד החזקה (עבודה, פסולי המוקדשין ב, כב) פוסק להלכה לעניין קדשים כדעת רבי יהודה שאין דם יכול לבטל דם, וראה שם דברי הלחם משנה בארוכה. | ||
== מין במינו לעניין איסור והיתר == | == מין במינו לעניין איסור והיתר == | ||
במסכת | '''במסכת פסחים''' (ל.) אומר רבא שהלכה חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו- אסור במשהו. '''רש"י''' שם מסביר שאף שרבא עסק בחמץ, אי"ז דין רק בחמץ אלא בכל האיסורים שמין במינו לא בטל כלל, אפי' באלף. '''ור"ת''' (תוס' בפסחים ל. ד"ה אמר) חולק וסובר שמה שאמר רבא הוא בחמץ בלבד, משום חומרא דחמץ אסרו בו אפילו משהו במין במינו, אך בשאר איסורים סובר שבטל בנותן טעם. וכ"כ בשם '''הרב רב יהודאי גאון'''. ובשם '''רב יוסף טוב עלם'''. והביאו בתוספות ראיות לכאן ולכאן. וכן דעת '''הרי"ף''' (חולין ק.) כר"ת. וביאר '''הב"י ועוד''' שמהתורה יש ביטול ברב וחכמים הצריכו ביטול בשישים. וכתב בשו"ע (יורה דעה צח א): "וכן אם הוא מין במינו, כיון שאין לעמוד על הטעם משערים בשישים" (תרגום מארמית). | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* | * העמדת גלידות (אייז קרים) בדברי איסור- השוואה למין במינו וחלוקה בינהם. שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב תשובה לב | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה: תערובות]] | ||
[[קטגוריה: זבחים עז:]] | |||
[[קטגוריה: פסולי המוקדשין פרק ב]] | |||
[[קטגוריה: יורה דעה סימן צח]] | |||