הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת חמץ"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<BR/>בהמשך אומרת הגמרא שאמנם ישנו פסוק (יב יט) שמזכיר עונש כרת גם על אכילת '''מחמצת''' ולא רק על '''חמץ''': {{ציטוט|"כי כל אוכל מחמצת ונכרתה"}} | <BR/>בהמשך אומרת הגמרא שאמנם ישנו פסוק (יב יט) שמזכיר עונש כרת גם על אכילת '''מחמצת''' ולא רק על '''חמץ''': {{ציטוט|"כי כל אוכל מחמצת ונכרתה"}} | ||
אך הריבוי לעונש כרת נלמד מהמילים "'''כי כל''' אוכל חמץ'''". | אך הריבוי לעונש כרת נלמד מהמילים "'''כי כל''' אוכל חמץ'''". | ||
<BR/>ומעירים ה'''תוספות''' (ד"ה ההוא) שאף שגם בפסוק המדבר על מחמצת מוזכרות המילים | <BR/>ומעירים ה'''תוספות''' (ד"ה ההוא) שאף שגם בפסוק המדבר על מחמצת מוזכרות המילים "כי כל", מ"מ פשיטא לה לגמרא שזה בא לדרשה אחרת. | ||
גרסה מ־23:42, 1 באפריל 2023
חמץ שמעורב עם דבר אחר, מה דינו לענין בפסח לענין אכילה ולענין איסור בל יראה ובל ימצא.
| משנה: | פסחים ג א |
| ירושלמי: | פסחים מב א-מג ב |
| רמב"ם: | חמץ ומצה א ו; ד ח |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תמב א |
מקור הדין
בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה:
"כל מחמצת לא תאכלו"
ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה.
אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה:
"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"
כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת).
כן הוא גם במשנה (פסחים ג א) האומרת שתערובת חמץ הם באזהרה ואין בהם משום כרת.
בהמשך אומרת הגמרא שאמנם ישנו פסוק (יב יט) שמזכיר עונש כרת גם על אכילת מחמצת ולא רק על חמץ:
"כי כל אוכל מחמצת ונכרתה"
אך הריבוי לעונש כרת נלמד מהמילים "כי כל אוכל חמץ".
ומעירים התוספות (ד"ה ההוא) שאף שגם בפסוק המדבר על מחמצת מוזכרות המילים "כי כל", מ"מ פשיטא לה לגמרא שזה בא לדרשה אחרת.