הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת חמץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "חמץ שמעורב עם דבר אחר, מה דינו לענין בפסח לענין אכילה ולענין איסור בל יראה ובל ימצא. {{מקורות|פסחים ג א||פסחים מב א-מג ב|חמץ ומצה א ו; ד ח|אורח חיים תמב א}} == מקור הדין == בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו...") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה. | בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה. | ||
<BR/>אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה: {{ציטוט|"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"}} כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת). | <BR/>אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה: {{ציטוט|"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"}} כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת). | ||
כן הוא גם ב'''משנה''' (פסחים ג א) האומרת שתערובת חמץ הם באזהרה ואין בהם משום כרת. | |||
גרסה מ־23:01, 1 באפריל 2023
חמץ שמעורב עם דבר אחר, מה דינו לענין בפסח לענין אכילה ולענין איסור בל יראה ובל ימצא.
| משנה: | פסחים ג א |
| ירושלמי: | פסחים מב א-מג ב |
| רמב"ם: | חמץ ומצה א ו; ד ח |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תמב א |
מקור הדין
בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה:
"כל מחמצת לא תאכלו"
ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה.
אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה:
"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"
כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת).
כן הוא גם במשנה (פסחים ג א) האומרת שתערובת חמץ הם באזהרה ואין בהם משום כרת.