תחילת זמן קריאת שמע של ערבית
מאיזה זמן בלילה מותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולברך לפניה ולאחריה, והדין בקרא קודם הזמן.
| משנה: | ברכות א א |
| בבלי: | ברכות ב א |
| ירושלמי: | ברכות א א |
| רמב"ם: | קריאת שמע א ט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רלד א-ג |
סוגיית הגמרא
המשנה (ברכות א א) אומרת שתחילת הזמן שבו אפשר כבר לקרוא קריאת שמע של ערבית היא בזמן שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, כלומר כהן שנטמא וטבל, עדיין אסור לאכול בתרומה עד שיעריב היום, וזהו גם הזמן שבו אפשר לקרוא קריאת שמע. ובגמרא (ברכות ב א) מבואר שזמן זה הוא צאת הכוכבים.
ושם (ברכות ב ב) מובאות שלוש ברייתות שונות ובהן דעות תנאים נוספות.
- דעת ת"ק בברייתא הראשונה - משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח.
- דעת ר' מאיר בברייתא שניה - משעה שבני אדם נכנסים לאכול פיתן בערבי שבתות.
- דעת חכמים בברייתא שניה - משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, שהוא צאת הכוכבים.
- דעת ר' אליעזר בברייתא שלישית - משעה שקדש היום בערבי שבתות.
- דעת ר' יהושע בברייתא שלישית - משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן.
- דעת ר' מאיר בברייתא שלישית - משעה שהכהנים טובלים לאכול בתרומתן.
- דעת ר' חנינא בברייתא שלישית - משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח.
- דעת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא - משעה שרוב בני האדם נכנסים להסב.
דעת חכמים דברייתא ב' ודעת ר' יהושע דברייתא ג' הן דעה אחת עם סתם מתניתין שהוא צאת הכוכבים. וכן דעת ר' ת"ק דברייתא א' היא אחת עם דעת ר' חנינא דברייתא ג' שהוא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. ועל שיטת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, כתב רש"י (ד"ה נכנסין להסב) שהיא שיטה אחת עם ר' מאיר דברייתא ב', ומכל מקום הוא המאוחר מכולם. וכן מבואר בירושלמי (ברכות א א) שזמן זה הוא המאוחר מכולם.