49
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת רבנו תם
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
<BR/> גם '''הרשב"א''' בחידושים כתב כהרי"ף והרמב"ם דהלכה כסתם מתני', וכרש"י והגאונים שצריך לחזור ולקרותה בשעת שכיבה, והביא ראיה שהרי הברייתא בירושלמי שם אומרת שאם קרא קודם צאת הכוכבים צריך לחזור ולקרוא, ולומד מזה הירושלמי למסופק אם קרא או לא שצריך לחזור ולקרוא, כדין הקורא בבין השמשות. | <BR/> גם '''הרשב"א''' בחידושים כתב כהרי"ף והרמב"ם דהלכה כסתם מתני', וכרש"י והגאונים שצריך לחזור ולקרותה בשעת שכיבה, והביא ראיה שהרי הברייתא בירושלמי שם אומרת שאם קרא קודם צאת הכוכבים צריך לחזור ולקרוא, ולומד מזה הירושלמי למסופק אם קרא או לא שצריך לחזור ולקרוא, כדין הקורא בבין השמשות. | ||
וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]]. | וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. ג. שהרי [[קריאת שמע על המטה וברכת המפיל|ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכת גאולה לתפילה|סמיכות גאולה לתפילה]]. | ||
וה'''רשב"א''' שם יישב כל קושיות התוס' על רש"י. שמה שקוראים רק פרשה ראשונה הוא משום דהיא מהתורה, אבל שאר פרשיות שהן של דבריהם, לא חייבוהו לחזור ולקרות. ומש"כ צריך לברך על קריאתה בלילה, אין הברכות מעכבות. ומש"כ שיש לסמוך גאולה לתפילה, כך הוא עיקר הדין כשמתפלל שלא בבית הכנסת או כשמתפלל כשהגיע זמן קריאת שמע, אך אם לא הגיע הזמן, תפילה בציבור עדיפא ממסמך גאולה לתפילה. | וה'''רשב"א''' שם יישב כל קושיות התוס' על רש"י. שמה שקוראים רק פרשה ראשונה הוא משום דהיא מהתורה, אבל שאר פרשיות שהן של דבריהם, לא חייבוהו לחזור ולקרות. ומש"כ צריך לברך על קריאתה בלילה, אין הברכות מעכבות. ומש"כ שיש לסמוך גאולה לתפילה, כך הוא עיקר הדין כשמתפלל שלא בבית הכנסת או כשמתפלל כשהגיע זמן קריאת שמע, אך אם לא הגיע הזמן, תפילה בציבור עדיפא ממסמך גאולה לתפילה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===שיטת רבנו תם=== | ===שיטת רבנו תם=== | ||
לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. וברא"ש (א א) כתב ליישב לדעת ר"ת דבתפילה הקלו, וכן הוא גם ברשב"א בחידושים (ד"ה כתבו בתוס'). | לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. והוכיח ר"ת את דבריו מכך שרב התפלל ערבית של שבת בערב שבת מבעוד יום, ומסתמא קרא גם ק"ש. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. וברא"ש (א א) כתב ליישב לדעת ר"ת דבתפילה הקלו, וכן הוא גם ברשב"א בחידושים (ד"ה כתבו בתוס'). | ||
וכדעת ר"ת כתב גם '''ראבי"ה''' (א א) שכן נהגו מימות רבותינו הראשונים, שסמכינן על דעת ר' יהודה דזמן ערבית מפלג המנחה, וכיון דקיי"ל כר' יוחנן דיש לסמוך גאולה לתפילה, א"כ גם זמן ק"ש הוא מאז. ואף כתב שהמאחרים לקרוא ק"ש ולהתפלל בלילה, מיחזי כיוהרא. ואת הירושלמי מיישב שס"ל שהמשנה איירי בקריאת שמע על מיטתו, והיא רק מצאת הכוכבים, אבל ק"ש של בית הכנסת זמנה מבעוד יום. | וכדעת ר"ת כתב גם '''ראבי"ה''' (א א) שכן נהגו מימות רבותינו הראשונים, שסמכינן על דעת ר' יהודה דזמן ערבית מפלג המנחה, וכיון דקיי"ל כר' יוחנן דיש לסמוך גאולה לתפילה, א"כ גם זמן ק"ש הוא מאז. ואף כתב שהמאחרים לקרוא ק"ש ולהתפלל בלילה, מיחזי כיוהרא. ואת הירושלמי מיישב שס"ל שהמשנה איירי בקריאת שמע על מיטתו, והיא רק מצאת הכוכבים, אבל ק"ש של בית הכנסת זמנה מבעוד יום. | ||
וה'''רא"ש''' (א א) הקשה על דברי ר"ת דאינו ענין תפילה לקריאת שמע, דתפילות הן כנגד תמידין ותמיד של בין הערביים קרב והולך עד פלג המנחה, ומשם ואילך מתחיל זמן ערבית לר' יהודה. אבל זמן קריאת שמע הוא בזמן שכיבה, ופלג המנחה לאו זמן שכיבה הוא. ורב שהתפלל בערב שבת מבעוד יום, י"ל דס"ל כריב"ל דתפילות באמצע תקנום, וקרא ק"ש אחר שהתפלל. | וה'''רא"ש''' (א א) הקשה על דברי ר"ת דאינו ענין תפילה לקריאת שמע, דתפילות הן כנגד תמידין ותמיד של בין הערביים קרב והולך עד פלג המנחה, ומשם ואילך מתחיל זמן ערבית לר' יהודה. אבל זמן קריאת שמע הוא בזמן שכיבה, ופלג המנחה לאו זמן שכיבה הוא. ורב שהתפלל בערב שבת מבעוד יום, י"ל דס"ל כריב"ל דתפילות באמצע תקנום, וקרא ק"ש אחר שהתפלל. | ||
ה'''שאגת אריה''' (סימן ג) הקשה על דברי ר"ת, דאינו עניין תפילה לקריאת שמע, כי בתפילה שהיא דרבנן הקלו מספק ואמרו "דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד" (ברכות כ"ז ע"א), אך בקריאת שמע שהיא דאורייתא צריך ללכת לחומרה ולא לאומרה לפני צאת הכוכבים. ותירץ שהתוספות סוברים שקריאת שמע דרבנן כשיטת שמואל (ברכות כ"א ע"א), כמו שכתבו במסכת מנחות בפרק התכלת (מ"ג ע"ב, ד"ה ואיזו), ולכן פסקו גם בזה לקולא. | |||
===שיטת בעל המאור, ר"י ורא"ש=== | ===שיטת בעל המאור, ר"י ורא"ש=== | ||
ו'''ר"י''' בתוס' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות שהיא מבעוד יום [ר' מאיר בברייתא ב' ור' אחא בברייתא ג']. וראיה לזה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום. ואת דברי הירושלמי מיישב ר"ת שמה שהיו קוראים ק"ש לפני התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, היא קריאה נוספת שהיו קוראים כעין '[[אשרי]]' שקורין לפני תפילת מנחה. וכעין זה כתב גם בבעל המאור (א א), והביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי (ברכות א ה). | ו'''ר"י''' בתוס' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות שהיא מבעוד יום [ר' מאיר בברייתא ב' ור' אחא בברייתא ג']. וראיה לזה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום. ואת דברי הירושלמי מיישב ר"ת שמה שהיו קוראים ק"ש לפני התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, היא קריאה נוספת שהיו קוראים כעין '[[חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום|אשרי]]' שקורין לפני תפילת מנחה. וכעין זה כתב גם בבעל המאור (א א), והביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי (ברכות א ה). | ||
<BR/> גם הרא"ש קיים המנהג ע"פ דרך זו, והוסיף שאף שקיי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכר' יהודה לגבי ר' מאיר, מ"מ בתפילה הקלו, וגם נהגו כך מתוך הדחק, שהצבור היו מתקבצין לתפילת מנחה, ואם היו ממתינים עד צאת הכוכבים לקרוא ק"ש ולהתפלל היו מתפזרים כל אחד לביתו ונמנעים מתפילה בציבור, וסיים הרא"ש דמ"מ לכתחילה אין לקרוא קריאת שמע עד צאת הכוכבים. | <BR/> גם הרא"ש קיים המנהג ע"פ דרך זו, והוסיף שאף שקיי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכר' יהודה לגבי ר' מאיר, מ"מ בתפילה הקלו, וגם נהגו כך מתוך הדחק, שהצבור היו מתקבצין לתפילת מנחה, ואם היו ממתינים עד צאת הכוכבים לקרוא ק"ש ולהתפלל היו מתפזרים כל אחד לביתו ונמנעים מתפילה בציבור, וסיים הרא"ש דמ"מ לכתחילה אין לקרוא קריאת שמע עד צאת הכוכבים. | ||
<BR/>גם '''בעל המאור''' שם הליץ על המנהג באופן זה, שהעושה כן וסומך על אחד התנאים הנזכרים בברייתא, מה שעשה עשוי, דמצאנו שחשו חכמים לטורח ציבור, אבל יחיד הקורא בביתו, יש לקוראה בזמנה בצאה"כ כדברי הרי"ף. | <BR/>גם '''בעל המאור''' שם הליץ על המנהג באופן זה, שהעושה כן וסומך על אחד התנאים הנזכרים בברייתא, מה שעשה עשוי, דמצאנו שחשו חכמים לטורח ציבור, אבל יחיד הקורא בביתו, יש לקוראה בזמנה בצאה"כ כדברי הרי"ף. | ||