הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 13: שורה 13:


== מה נקרא תרגום ==
== מה נקרא תרגום ==
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד.
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח).


== גדר 'עם הציבור' ==
== גדר 'עם הציבור' ==

גרסה מ־22:50, 30 ביוני 2018

Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
בבלי:ברכות ח א-ב
רמב"ם:תפילה יג כה
שולחן ערוך:אורח חיים רפה

החיוב להשלים פרשיותיו עם הציבור

מובא בגמרא (ברכות ח א) שצריך אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, כלומר פרשה של כל שבת ושבת, צריך האדם לקרוא גם בעצמו, מלבד הקריאה בציבור. וקריאה זו צריכה להיות באופן שקורא פעמיים את הפרשה ופעם אחת את התרגום.
וכן מובא שם שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו, ושכן הזהיר ר' יהושע בן לוי את בניו שישילימו הפרשות עם הציבור.

אפילו עטרות ודיבון

בגמרא שם מובא, שצריך להשלים שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בעטרות ודיבון, ומסביר רש"י (ח ב ד"ה ואפילו), שאפילו שאין בהם תרגום, אף על פי כן צריך לקרותם. ובתוספות (ד"ה ואפילו) כתבו בדעתו, שהכוונה שצריך לקרוא את המקרא שלוש פעמים.
ותוספות עצמם כותבים, שאמנם יש לעטרות ודיבון תרגום ירושלמי, שהוא פחות וידוע, וקמ"ל הגמרא שצריך על כל פנים לקרוא את התרגום הירושלמי, ולא שיקרא שלוש פעמים המקרא העברי. וביארו שמטעם זה נקטה הגמרא את הדוגמא של עטרות ודיבון ולא את דוגמא אחרת שאין לה תרגום כלל, כמו 'ראובן שמעון לוי ויהודה'.
גם הרא"ש העתיק כקושיית התוספות ותירוצם, ומסיק שלפי זה פסוקים שאין להם תרגום כלל כ'ראובן שמעון' אין צורך לקרוא ג' פעמים. אך סיים שנהגו להחמיר כרש"י.
וכן רבנו יונה (ד ב ד"ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.

מה נקרא תרגום

התוספות (ח א ד"ה שנים) הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב הרא"ש (ברכות א ח).

גדר 'עם הציבור'

כתבו התוספות (ד"ה ישלים) ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.

רבנו יונה (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.