הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 488 בתים ,  17:46, 20 בנובמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
מ
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}
{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}


שורה 29: שורה 28:


יוצא אם כן שנחלקו המהר"ם והתוס' האם יש איסור בלהישכר ליותר משלוש שנים, ופסק הרמ"א כדברי המהר"ם.
יוצא אם כן שנחלקו המהר"ם והתוס' האם יש איסור בלהישכר ליותר משלוש שנים, ופסק הרמ"א כדברי המהר"ם.
===דאורייתא או דרבנן===
בשאלה האם הדין הוא דאורייתא או דרבנן נחלקו האחרונים:
* '''קצות החשן''' (סימן של"ג ס"ק ז') כותב בפשטות כי הדין הינו דרבנן.
* שו"ת '''לחם רב''' (סימן פ"א) מסתפק בכך, אך נוטה לכך שהדין הינו דרבנן.
* '''חלקת בנימין''' (סימן של"ג, ציונים ס"ק שד"מ) כותב כי דין זה הינו דאורייתא.


==קולות==
==קולות==
שורה 37: שורה 42:


כמו כן, הוא מוסיף ע"פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב"ם (עבדים ב ג) ובסמ"ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות, גם מעבר לכמות הנחוצה, במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.
כמו כן, הוא מוסיף ע"פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב"ם (עבדים ב ג) ובסמ"ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות, גם מעבר לכמות הנחוצה, במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.
'''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שנפסק בש"ך, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים גם אם אין לה מה לאכול, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 (סימן ק"ו)] שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)


===סמוך על שלחנו===
===סמוך על שלחנו===
שורה 65: שורה 72:


ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו"ת יביע אומר חלק ט', חו"מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו"ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ"ס''' (ח"ה סימן קע"ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או"ח סימן ל"ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו"ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.
ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו"ת יביע אומר חלק ט', חו"מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו"ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ"ס''' (ח"ה סימן קע"ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או"ח סימן ל"ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו"ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.
===נשים===
'''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שהוזכר ברמ"א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 (סימן ק"ו)] שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)

תפריט ניווט