הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:תפילה מאחורי בית הכנסת"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== אם הוא דווקא בתפילת עמידה == תימה רבה על שני גדולים אלו שכתבו שאין ראיה מן הגמרא, והרי בע...")
 
 
שורה 1: שורה 1:
== אם הוא דווקא בתפילת עמידה ==
== אם הוא דווקא בתפילת עמידה ==
תימה רבה על שני גדולים אלו שכתבו שאין ראיה מן הגמרא, והרי בעירובין מפורש בדברי ר' יוחנן "ולא אחר בית הכנסת '''בשעה שהציבור מתפללין'''. ואמנם היה אפשר לומר שאין דין זה נוגע לתפילה מאחורי בית הכנסת, אלא למעבר מאחוריו, וכדברי אביי שם בהמשך הסוגיה. אבל בתוספות בעירובין שם מוכח שאיירי בנידון דידן.
תימה רבה על שני גדולים אלו, היד אליהו והמאמר מרדכי, שכתבו שאין ראיה מן הגמרא, והרי בעירובין מפורש בדברי ר' יוחנן "ולא אחר בית הכנסת '''בשעה שהציבור מתפללין'''. ואמנם היה אפשר לומר שאין דין זה נוגע לתפילה מאחורי בית הכנסת, אלא למעבר מאחוריו, וכדברי אביי שם בהמשך הסוגיה. אבל בתוספות בעירובין שם מוכח שאיירי בנידון דידן.
<BR/>ונ"ל שהרב יד אליהו לא הסתפק בזה, דהיינו שודאי הוא דווקא בשעה שהציבור מתפללים, אלא שנסתפק הוא דווקא בתפילת עמידה, או דלמא בכל התפילה. אבל פשיטא שכשאין הציבור בבית הכנסת, או שאינם מתפללים, שליכא להאי דינא. אבל על המאמר מרדכי קשה, שמדבריו משמע שדין זה הוא אפילו כשבית הכנסת ריק, או על כל פנים כשאין הציבור מתפללים. וצ"ע.
<BR/>ונ"ל שהרב יד אליהו לא הסתפק בזה, דהיינו שודאי פשיטא ליה שהוא דווקא בשעה שהציבור מתפללים, אלא שנסתפק אם הוא דווקא בתפילת עמידה, או דלמא בכל התפילה. אבל פשיטא שכשאין הציבור בבית הכנסת, או שאינם מתפללים, ליכא להאי דינא. אמנם על המאמר מרדכי קשה, שמדבריו משמע שדין זה הוא אפילו כשבית הכנסת ריק, או על כל פנים כשאין הציבור מתפללים. וצ"ע.
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:16, 14 ביוני 2018 (IDT)
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 07:16, 14 ביוני 2018 (IDT)

גרסה אחרונה מ־08:56, 14 ביוני 2018

אם הוא דווקא בתפילת עמידה[עריכת קוד מקור]

תימה רבה על שני גדולים אלו, היד אליהו והמאמר מרדכי, שכתבו שאין ראיה מן הגמרא, והרי בעירובין מפורש בדברי ר' יוחנן "ולא אחר בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין. ואמנם היה אפשר לומר שאין דין זה נוגע לתפילה מאחורי בית הכנסת, אלא למעבר מאחוריו, וכדברי אביי שם בהמשך הסוגיה. אבל בתוספות בעירובין שם מוכח שאיירי בנידון דידן.
ונ"ל שהרב יד אליהו לא הסתפק בזה, דהיינו שודאי פשיטא ליה שהוא דווקא בשעה שהציבור מתפללים, אלא שנסתפק אם הוא דווקא בתפילת עמידה, או דלמא בכל התפילה. אבל פשיטא שכשאין הציבור בבית הכנסת, או שאינם מתפללים, ליכא להאי דינא. אמנם על המאמר מרדכי קשה, שמדבריו משמע שדין זה הוא אפילו כשבית הכנסת ריק, או על כל פנים כשאין הציבור מתפללים. וצ"ע.
א.א (שיחה) 07:16, 14 ביוני 2018 (IDT)