הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שכר שבת"
(←הבלעה) |
(←הבלעה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ"ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע"כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ"ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה"ל ד"ה נותן שהקשה כעי"ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו"ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. <BR/> | ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ"ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע"כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ"ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה"ל ד"ה נותן שהקשה כעי"ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו"ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. <BR/> | ||
ופשט דברי התוס' והר"ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ"ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר"א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.<BR/> | ופשט דברי התוס' והר"ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ"ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר"א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.<BR/> | ||
וראה גם בבאה"ל מש"כ על דברי אליה רבה, ולענ"ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ"מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג"א לפי דרכו. | וראה גם בבאה"ל מש"כ על דברי אליה רבה, ולענ"ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ"מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג"א לפי דרכו. שהרמ"א הוא אמר דינו ע"פ מה שלמד בדברי הר"ן, אבל האליה רבה בא לבאר דברי השבה"ל שהובאו בב"י, ובכך מתרץ קושיית המג"א. ועיקר השגתו על המג"א היא במה שחיבר דברי הרמ"א עם דברי השבה"ל, ואינם ענין זל"ז [ויישב גם דברי הר"ן כוותיה ודלא כהדרכ"מ]. | ||
<BR/>אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.<BR/> [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST) | <BR/>אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.<BR/> [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST) | ||
גרסה מ־18:11, 26 בינואר 2016
הבלעה
בעניי לא זכיתי להבין דברי המג"א (ז) הללו. חדא דמש"כ דהב"י לא ראה דברי הר"ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד"ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב"י דברי הר"ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד דבאמת מקור דברי מרן הוא בשבה"ל ולא בר"ן, כמ"ש בבדק הבית, ואינם ענין זל"ז, כי בשבה"ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ"ש כל זה באליה רבה.
ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ"ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע"כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ"ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה"ל ד"ה נותן שהקשה כעי"ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו"ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?].
ופשט דברי התוס' והר"ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת מראש לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ"ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר"א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.
וראה גם בבאה"ל מש"כ על דברי אליה רבה, ולענ"ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ"מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג"א לפי דרכו. שהרמ"א הוא אמר דינו ע"פ מה שלמד בדברי הר"ן, אבל האליה רבה בא לבאר דברי השבה"ל שהובאו בב"י, ובכך מתרץ קושיית המג"א. ועיקר השגתו על המג"א היא במה שחיבר דברי הרמ"א עם דברי השבה"ל, ואינם ענין זל"ז [ויישב גם דברי הר"ן כוותיה ודלא כהדרכ"מ].
אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.
א.א 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)