הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== תירוץ התוספות == התוספות והרא"ש וסייעתם (וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך), חילקו בין הא דעירובי...")
 
(אין הבדלים)

גרסה מ־00:28, 28 בדצמבר 2017

תירוץ התוספות

התוספות והרא"ש וסייעתם (וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך), חילקו בין הא דעירובין דאיירי במגדל שלם, לבין הא דחבית דאיירי במוסתקי. והוסיפו שאף בביצה אמרינן כן לר' אליעזר, מ"מ גם לרבנן בעינן למימר כן. אמנם ראיה זו שכתבו שאף לרבנן יש להעמיד במוסתקי, מצאנוה לראשונים בשני סגנונות שונים, ועמד עליהם בס' 'שבת של מי'. שהתוס' בעירובין כתבו שאם רבנן היו מחייבים חטאת בקיסם ולא רק אוסרים, היו חייבים להעמיד הא דחבית במוסתקי. אמנם ברא"ש בשבת (ד) להדיא לא כתב כן, אלא כתב שאף לרבנן יש להעמיד במוסתקי לפי שאף הם לא מתירים לכתחילה בקיסם אלא אוסרים, ואם כן איך בחבית יתירו לכתחילה? וכן כתב בתורא"ש הכא.
אמנם לכאורה יש להשיב על דברי הרא"ש, ממה שכתב בפסקי הרי"ד דבחבית התירו לכתחילה מקלקל משום שהוא צורך שבת, מה שאין כן בקיסם שאינו אלא לחצוץ בו שיניו. ובקרבן נתנאל (ג) תירץ שגם בקיסם יש כבוד הבריות וצורך שבת לפעמים לנקר שיניו לאכול גבינה, והיה להם להתיר לכתחילה.
ובספר שבת של מי כתב להקשות על שיטת התוס' שאם היו מודים רבנן שחייב חטאת היו מודים דיש להעמיד במוסתקי, והרי אם היו מחייבים חטאת בקיסם, לא היו מתירים כלל הא דשבירת חבית, וכל עצמה של המשנה לא נכתבה אלא מפני שרבנן אינם מחייבים חטאת בקיסם. ולכן הכריח כדברי הרא"ש.
כתבתי כל זה כאן, כי אני מתלבט אם יש להכניס ענין זה בדף הסוגיה (כמובן בעריכה מתאימה) אם לאו. אשמח לעצות ודעות נוספות...
א.א (שיחה) 21:35, 27 בדצמבר 2017 (IST)