שיחה:מצות ספירת העומר והחייבים בה
בגדר תמימות
דברי הטור צ"ב שכתב את דעת בה"ג שאם הפסיד יום אינו מברך, ואח"כ כתב דעת רס"ג שזהו דווקא ביום הראשון, ולבסוף כתב שדעת רב האי גאון כר"י שאפילו הפסיד יום א' יכול להמשיך לברך. והב"י העיר עליו כבר, שברב האי גאון משמע שזהו דווקא כשמשלים ביום. ויש להוסיף על זה שלכא' אין סיבה לומר שר"י חולק על רס"ג, שהרי רס"ג כתב להדיא שאם הפסיד לילה אחד יכול להמשיך לברך אא"כ הוא לילה ראשון, ועל זה ר"י מעולם לא חלק, רק אמר שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה גם רס"ג מסכים, אלא שעכ"פ את הלילה הראשון חייב לספור שאל"כ לא חשיב תמימות.
ולסדר הדברים נראה שיש פה ג' מחלוקות שאינן קשורות זו לזו. א. האם אפשר להשלים ביום או לא. שבזה דעת בה"ג שיכול להשלים ביום ודעת ר"י שאינו יכול, והרא"ש פסק שיספור בלא ברכה. ב. האם משום תמימות אמרינן שאם הפסיד לילה אחד אינו יכול להמשיך לספור. ג. האם משום תמימות אמרינן שאם הפסיד הברכה של הלילה הראשון, שוב אינו יכול לברך.