שיחה:מצות ספירת העומר והחייבים בה
ספירה בראשי תיבות
בפר"ח כתב "ולי נראה אם מנה בראשי תיבות כגון שאמר היום ד' ימים, או אפילו אמר ח' ימים שהם שבוע א' ויום א' לא מקרי מנין וצריך לחזור ולספור בברכה, ודלא כהר"ש הלוי בתשובה חלק או"ח סימן ה', וספר כנסת הגדולה [שם] שלא נראו דבריהם בעיני". משמע שלמד בדברי מהר"ש הלוי שמחלק בין ד' ימים לח' ימים, כיון שבח' ימים צריך להזכיר גם שבועות. אמנם פשוט הוא, וכן יראה המעיין בדברי מהר"ש שם, שלענין ספירה בראשי תיבות אין חילוק בין ד' לח' או לל"ג, שבזה ס"ל שאם בירך וספר בראשי תיבות יצא, ואם לא בירך וספר בר"ת יכול לחזור ולברך. וכל החילוק בין ד' לעומר לל"ג בעומר הוא מצד הצורך להזכיר שבועות, שהוא ז"ל סובר שחייב להזכיר ימים ושבועות ואם לא הזכיר לא יצא ידי חובה, אך אם הזכיר שבועות יצא אף אם שספר בראשי תיבות. ולפי"ז אם אמר היום לג בעומר שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים, יצא ידי חובה למהר"ש. וכן כתב בכנה"ג בדרך אפשר בדעתו. והמעיין יראה שכן הוא באמת דעתו. ולשון הפר"ח קצת מטעה בזה.