שיחה:מצב הגוף בשעת קריאת שמע
שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה
רבנו יונה בקשה מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמותר לקרוא את שמע בשכיבה, וסותר לכאורה גמרא דידן דף יג: דאסור לקרוא פרקדן.
ולפו"ר לא קשיא מידי, שהרי הגמרא יג: לא אסרה אלא רק פרקדן. ולראשונים שמפרשים שפרקדן הוא על גבו (רש"י ודעימיה), מותר לקרוא בשוכב על פניו או בשוכב על צידו. ואף לראשונים שמפרשים 'פרקדן' שגם על פניו אסור (רמב"ם וסייעתו), על כל פנים על צידו לא שמענו שאסור. והגמרא במפורש שם אוסרת ששוכב פרקדן ומצלי, כלומר מטה על צידו (אלא אם כן בעל בשר), אבל על צידו ממש אינו אסור. ואי אפשר לפרש שמצלי הוא על צידו ממש, שאם כן לא היתה הגמרא מקשה מעיקרא, שהרי זה לא ס"ד לאסור כלל, אלא רק כרב יוסף שאסר לשכב פרקדן.
ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז"ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע"ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.
אך בתירוץ שני נראה שאין כוונתו לחלוק על מ"ש בתירוץ ראשון, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שאינו אסור על צידו ממש, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז"ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו"ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ"ל.
עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה.
ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר"י (ובראשם מרן הב"י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בעל צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב"ם ורש"י. דזה אינו כלל, אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג"כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב"ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).
א.א (שיחה) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)