הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מנין שנות ערלה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== מחלוקת הראשונים == לאחר העיון נראה שישנם בעצם שלוש שיטות בחישוב שנות ערלה: * שיטת בעה"מ ו...")
 
שורה 5: שורה 5:
* שיטת הראב"ד שרק אם מנו לה שנה ראשונה שלמה, כלומר שניטע פחות ממ"ד יום קודם ראש השנה, אז פירותיה מותרים בראש השנה של שנה רביעית. אבל אם נטע אחר ראש השנה אפילו יום אחד, שאין לה שנה ראשונה שלמה, יש להמתין בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט ואז הפירות מותרים. <BR/>
* שיטת הראב"ד שרק אם מנו לה שנה ראשונה שלמה, כלומר שניטע פחות ממ"ד יום קודם ראש השנה, אז פירותיה מותרים בראש השנה של שנה רביעית. אבל אם נטע אחר ראש השנה אפילו יום אחד, שאין לה שנה ראשונה שלמה, יש להמתין בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט ואז הפירות מותרים. <BR/>
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 13 בנובמבר 2018 (IST)
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 13 בנובמבר 2018 (IST)
הבה נדייק. הטור פסק כשיטת בעה"מ והר"ן. אך השולחן ערוך הביא בסתם את דעת הרמב"ם, (אף שלא מפורש בדבריו האם נקט סתם כרמב"ם או כראב"ד יש להניח שפסק כרמב"ם, כדרכו). ובשם 'יש אומרים' הביא גם את דעת בעה"מ הר"ן והטור.[[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 16:53, 8 בנובמבר 2020 (IST)

גרסה מ־17:53, 8 בנובמבר 2020

מחלוקת הראשונים

לאחר העיון נראה שישנם בעצם שלוש שיטות בחישוב שנות ערלה:

  • שיטת בעה"מ וסייעתו, וכן פסק השלחן ערוך, שבכל מקרה הפירות שחנטו בשנה רביעית עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה. ואין זה משנה אם מנו לנטיעה ג' שנים שלמות, או שמנו לה שנה ראשונה באופן חלקי (מדין ל' יום בשנה חשובים כשנה).
  • שיטת הרמב"ם שיש למנות ג' שנים מיום ליום, ולכן כל שהתחילו למנות לו שנה מראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט. אמנם אם נטע בין ט"ו בשבט לט"ו באב, אין צריך ג' שנים מיום ליום, אלא בט"ו בשבט של שנה רביעית כבר מותרים.
  • שיטת הראב"ד שרק אם מנו לה שנה ראשונה שלמה, כלומר שניטע פחות ממ"ד יום קודם ראש השנה, אז פירותיה מותרים בראש השנה של שנה רביעית. אבל אם נטע אחר ראש השנה אפילו יום אחד, שאין לה שנה ראשונה שלמה, יש להמתין בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט ואז הפירות מותרים.

א.א (שיחה) 23:07, 13 בנובמבר 2018 (IST)

הבה נדייק. הטור פסק כשיטת בעה"מ והר"ן. אך השולחן ערוך הביא בסתם את דעת הרמב"ם, (אף שלא מפורש בדבריו האם נקט סתם כרמב"ם או כראב"ד יש להניח שפסק כרמב"ם, כדרכו). ובשם 'יש אומרים' הביא גם את דעת בעה"מ הר"ן והטור.טוב עין (שיחה) 16:53, 8 בנובמבר 2020 (IST)