שיחה:כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת

בירור דעת ר' נחמיה

שיטת רבנו תם ובעל המאור

בשיטת בעה"מ ור"ת מבואר שלר' נחמיה אינו אסור אפילו בכלי שמלאכתו לאיסור אלא אם הוא לצורך תשמיש רחוק שאין דרכו בכך בחול. והנה בספר הישר שם כתב בזה טעם שהוא מפני שאין דעתו של אדם על תשמיש כזה, ולכן אוסר בזה ר' נחמיה. ולרבנן צ"ל שעכ"פ כיון שיכול לעשות בו איזה מלאכת היתר, אמרינן דדעתו עליה. ובבעה"מ כתב שתשמישין שאין אדם עשוי לעשות אלא לפרקים רחוקים, כמחמה לצל דמו ואסורין. וא"נ דל"פ בזה על טעמו של התוס' (כפי שמסתבר לומר) מבואר מזה שטעם האיסור גם במחמה לצל (לר' נחמיה) הוא מפני שאין דעתו על תשמיש זה, ואפילו בכלי שמלאכתו להיתר כיון שאין זה שימוש בגוף הכלי, אמרינן דלאו אדעתיה. אמנם אם נרצה לפרש כן גם את סברת רבנן לדינא, דרק בכלי שמלאכתו לאיסור אסרינן מחמה לצל מטעם שאין דעתו לכך, צ"ע למה בכלי שמלאכתו להיתר מותר מחמה לצל?
ואולי ס"ל שכלי שמלאכתו להיתר אינו מקצה אותו כלל מדעתו ושרי לכל שימוש (וצ"ע לראשונים שאוסרים לטלטל ללא צורך) אפילו על מנת להצילו, אבל כלי שמלאכתו לאיסור כיון שעיקר תשמישו לאיסור אין דעתו עליו אלא לכשיצטרך לו. וצ"ת.
א.א 12:56, 16 במאי 2016 (IDT)