שיחה:הכשרים למול

מחלוקת התנאים והאמוראים

ישנה מחלוקת עקרונית בין התנאים, גם בקרב אותם שלא מכשירים מילת גוי. לדעת ר' מאיר וחכמים הפסול הוא רק מחשש שמא יעשהו כרות שפכה, משמע שמצד עיקר הדין מילתו כשרה. כלומר אין ציווי לעשות את פעולת המילה דווקא על ידי ישראל, אלא הציווי הוא לעשותו מהול, ואפשר גם על ידי גוי, או מכונה, או כל דבר אחר. אלא רק בגלל החשש שמא יזיק לתינוק אסור. ומסיבה זו אומר ר' יוחנן שאם היה רופא מומחה מותר, אפילו לדעת ר' מאיר (וכל שכן לחכמים).
אמנם דעת ר' יהודה הנשיא היא שהמילה פסולה לגמרי, כלומר פעולת המילה. וכן מורה הלשון 'מנין שמילת גוי פסולה', משמע שהציווי לעשות את ברית המילה, הוא ע"י ישראל דווקא, ולא רק מצד התוצאה, אלא גם מצד פעולת החיתוך. ויתכן שלפי זה גם חיתוך על ידי מכונה וכיוצא בזה, גם אינו כשר.