הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
 
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==טיוטא==
[[משתמש:אריה.ג]] -- העברתי את הסוגיה שכתבתי ל[[בדיקה לפני תשמיש|כאן]].  
אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, וכן לאחר תשמיש שמא אסורה היתה וחייבים כפרה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת.
<BR/>לגבי הסוגיה שלך - אני לא מוחק דברים שלא כתבתי. גם ככה לא נעים לי כי השקעת, ובסוף כתבתי משהו אחר. מלכתחילה היתה לי כוונה לשלב את הדברים על גבי הסוגיה שלך, אבל יצא לי מבנה קצת שונה. לכן אשמח אם תעביר מהסוגיה שלך את הדברים שלא כתבתי, באופן שישתלב יפה במבנה הסוגיה (וכמובן להוסיף עוד), ואחר כך תוכל למחוק את שלך.
{{מקורות|נידה א ז, ב א, ב ד|נידה יא.-יב:|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד, טז|יורה דעה קפו א-ב}}
<BR/>שים לב שאני כתבתי רק על בדיקה '''לפני''' תשמיש, כך שאפשר פשוט לשנות את הסוגיה שלך לבדיקה ש'''לאחר''' תשמיש, ולערוך בהתאם.
 
<BR/>חילך לאורייתא!
==המקורות התנאיים והתלמודיים==
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 12:35, 5 ביולי 2016 (IDT)
===משנה ראשונה===
ה'''משנה''' (נדה א א) אומרת שאשה הבודקת עצמה בשעת תשמיש ונמצאת טהורה, הרי זה מועיל לה לטהר את הטהרות שנגעה בהם קודם לכן, ואף אם לאחר זמן תימצא טמאה, כל הטהרות שנגעה בהם עד שבדקה עצמה טהורים, וכלשון המשנה 'והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה'.
 
ה'''גמרא''' (נדה ה א) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שהמשנה מדברת דווקא בבדיקה שלאחר תשמיש, אבל בדיקה שקודם תשמיש, אינו מועיל לטהר טהרות שנגעה בהם קודם לכן, לפי שבבדיקה שקודם תשמיש אין אשה בודקת בחורים ובסדקים מפני שממהרת לשמש.<BR/>
אלא שלכאורה קשה שהרי במשנה כתוב 'המשמשת בעדים' ומשמע לשון רבים, ותירצה הגמרא בשני דרכים:
<BR/>א. דהכוונה היא לבדיקה שלאחר תשמיש שלה ושלו, כמו שכתוב ב'''משנה''' (ב א) שדרך בנות ישראל לשמש בשני עדים אחד לו ואחד לה. ועל פי דברים אלו אומרת הגמרא שהחידוש של המשנה הוא שאף שגם בלאחר תשמיש היה מקום לחשוש ולומר שגם בדיקה זו אינה מועילה לטהר טהרות, שמא היתה על העד טיפת דם אלא שכוסתה על ידי שכבת זרע, קמ"ל שלא חוששים לזה, אלא מועילה הבדיקה שלאחר תשמיש לטהר טהרות.
<BR/>ב. אומרת הגמרא שבאמת המשנה מדברת על בדיקה שלפני תשמיש ולאחר תשמיש, אלא שמה שאמרה המשנה שבדיקה זו מועילה כפקידה הכוונה היא רק לבדיקה שלאחר תשמיש. והסיבה שהמשנה נקטה 'עדים' בלשון רבים, כדי להשמיענו שיש חיוב לבדוק גם קודם תשמיש, ולפי"ז יש לגרוס במשנה 'ומשמשת בעדים', כלומר לשון חיוב.
 
ב'''ירושלמי''' (א א) מובאת מחלוקת, לדעת ר' לוי דווקא עד שלאחר תשמיש מועיל כפקידה, ואילו עד שקודם תשמיש אינו מועיל כיון שאינה בודקת יפה. וזהו כשמואל בגמרא דילן. לעומת זאת דעת ר' אבון בשם ר' זעירא שדווקא עד שקודם תשמיש מועיל, אבל שלאחר תשמיש אינו מועיל שמא דיהא מחמת שכבת זרע.
 
לענין נידון דידן, מבואר בגמרא לפי לישנא קמא שיש לבדוק לאחר תשמיש, ושכן דרך בנות ישראל. ואילו לפי לישנא שניה מבואר, שיש חיוב לבדוק בין לפני תשמיש ובין לאחר תשמיש, וכן משמע בירושלמי שהבדיקות הן לפני ואחרי תשמיש. אלא שיש להעיר שאפשר שכל זה מדובר דווקא באשה העסוקה בטהרות, שמתוך שצריכה לבדוק לטהרות שחרית וערבית, הצריכוה בדיקה גם לבעלה וכדלהלן.
 
===משנה שניה===
ה'''משנה''' (נדה א ז) אומרת שכל אשה, מלבד ה[[יושבת על דם טוהר]] ו[[בתולה]] שדמיה טהורין, צריכה לשמש בעדים וכן לבדוק את עצמה שחרית וערבית שאינה טמאה. ומבואר שם להדיא שהבדיקה היא קודם תשמיש.
 
על משנה זו מביאה ה'''גמרא''' (נידה יא ב) דברי רב יהודה בשם שמואל שזהו דווקא בעסוקה בטהרות, שמתוך שצריכה בדיקה לטהרות הצריכוה גם בדיקה לבעלה, אבל אם אינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה כלל. ואף שמשנה מפורשת היא לקמן (טו א) שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, שם איירי באשה שיש לה וסת דווקא, והכא קמ"ל שמואל שאף אשה שאין לה וסת אם אינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לבעלה.
 
====אם כן לבו נוקפו ופורש====
עוד מביאה ה'''גמרא''' (יב א) שר' זירא שאל את רב יהודה האם יכולה אשה לבדוק עצמה לבעלה, ואסר לו רב יהודה את הדבר, שאם כן לבו נוקפו ופורש. וכעין זה שאל ר' אבא את רב הונא האן יכולה אשה לבדוק עצמה לאחר תשמיש כדי לחייב את בעלה אשם תלוי, ואסר לו רב הונא שמא יהא ליבו נוקפו ופורש.
 
====דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל====
ה'''גמרא''' (יב א) מביאה דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל שאשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק. ולתמיהת ר' זירא למה דיבר דווקא על אשה שאין לה וסת בעוד שהמשנה להדיא אמרה שגם ביש לה וסת צריכה בדיקה, ענה ר' אבא בר ירמיה שהוא דיבר דווקא בערה, אבל אשה שאין לה וסת אף ישנה בעיא בדיקה.
<BR/>מתוך דברים אלו מסיק רבא שלפי שמואל כל הצורך בבדיקה הוא רק לאשה העסוקה בטהרות, שאם לא כן יכול היה ר' אבא לענות ששמואל דיבר באשה שאינה עסוקה בטהרות, ולכן רק באין לה וסת אסורה לשמש, אך אם יש לה וסת מותרת כמו ששנינו שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. אלא ממה שהוצרך לחלק בין ערה לישנה, על כרחך שאם אינה עסוקה בטהרות אף אם אין לה וסת מותרת בלא בדיקה.
 
====מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס====
ה'''גמרא''' (יב ב) מביאה ברייתא ובה מחלוקת תנאים. לפי ר' מאיר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עם בעלה ויכול הוא להוציאה בלא כתובה ובלא פירות ובלא מזונות ובלא בלאות, ואילו לפי ר' חנינא בן אנטיגנוס אינו מגרשה, אלא יכולה היא לשמש בשני עדים 'הן עוותוה והן תקנוה'.
<BR/>אומר שם רב יהודה בשם שמואל שהלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, כלומר שאינו מגרשה, אבל משמשת בעדים. ושואלת הגמרא במה מדובר, אם באשה העסוקה בטהרות ולכן אסורה לשמש בלא בדיקה, הרי כבר אמר כן שמואל לעיל, ואם מדובר בשאינה עסוקה בטהרות, הרי זה סותר דברי שמואל שנאמרו בשם ר' זירא שאמר שאשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק, והעמדנוה בעסוקה בטהרות דווקא. ומתרצת הגמרא על זה 'מאן דמתני הא לא מתני הא'.
<BR/>לשון הגמרא בתירוץ זה הוא סתום, וישנן שתי אפשרויות להבינה:
*כוונת הגמרא לומר שמדובר בעסוקה בטהרות, ואף שכבר אמר כן שמואל לעיל, תרי אמוראי נינהו שאמרו כן בשם שמואל.
*כוונת הגמרא לומר דמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, ואף שסותרים הדברים לדברי שמואל לעיל, תרי אמוראי נינהו דשמואל, ונחלקו בדעתו.
ונחלקו הראשונים בהבנת הדברים [[#מחלוקת הראשונים|כדלהלן]].
 
===משניות נוספות===
במקום אחר אומרת ה'''משנה''' (ב א) שדרך בנות ישראל לשמש בשני עדים אחד לו ואחד לה, והצנועות מתקנות להן שלישי לתקן את הבית.
<BR/>גם משנה זו לכאורה לא מחלקת בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת, אמנם משמע שמדובר בבדיקה שלאחר תשמיש, שהרי כאן גם הבעל בודק, ולא שייך אצלו בדיקה לפני תשמיש. אמנם העד השלישי שאותו מתקנות להן הצנועות הוא לפני תשמיש. ויש להעיר גם שמלשון המשנה משמע שאינו חובה אלא רק שכן נהגו בנות ישראל.
 
עוד אומרת ה'''משנה''' (ב ד) שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. משמע מזה שאין צריך בדיקה כלל לפני תשמיש.
<BR/>אמנם ממחלוקת בית שמאי ובית הלל המובאת שם בהמשך המשנה, נראה שעל כל פנים יש בדיקה כלשהי בשעת התשמיש.
 
בהבנת המשניות הללו עוסקת הגמרא והראשונים, שנחלקו בדבר גם למעשה וכפי שיתבאר.
 
==מחלוקת הראשונים==
הראשונים נחלקו למעשה האם אשה צריכה לבדוק עצמה קודם תשמיש ולאחר תשמיש, ועיקר מחלוקתם נסובה סביב פירוש הגמרא ב[[#מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס|מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס]] ובדברי שמואל שם.
 
===שיטת רש"י, רשב"א וריטב"א===
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא.
 
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ). <BR/>
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן.
 
הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק לא קודם תשמיש ולא לאחר תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וגם ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי.
 
====קושיות לשיטה זו====
'''רש"י''' עצמו שם כבר נתקשה על פירושו, שהרי בגמרא זהו רב יהודה שפוסק בשם שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, והרי גם רב יהודה עצמו אמר לעיל שהמשנה שחייבה בדיקה לפני תשמיש היא דווקא בעסוקה בטהרות, וא"כ חזרה הקושיה 'הא אמרה שמואל חדא זימנא'.
<BR/>ותירץ רש"י שרב יהודה שם לא דיבר להדיא על עסוקה בטהרות ולא פסק בזה הלכה, אלא רק השמיענו שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואילו כאן פסק הוא כר' חנינא בן אנטיגנוס, וממילא אתיא גם כהמשנה שם שבעסוקה בטהרות בעיא בדיקה, וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן) בשמו.
<BR/>ה'''רמב"ן''' בחידושיו (יב ב ד"ה הא) תירץ באופן אחר, שעיקר דברי רב יהודה בשם שמואל הם כאן, שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומכלל דברים אלו אמר גם את הדברים לעיל, וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן).
 
ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'.
 
ה'''ר"ן''' הקשה איך אפשר לומר שר' חנינא בן אנטיגנוס מדבר בעסוקה בטהרות, והרי ר' מאיר ודאי לא איירי בהכי, שהרי ודאי לא מפני שעסוקה בטהרות יאמר שדינה לצאת בלא כתובה, אלא פשיטא שלפי ר' מאיר אסורה לבעלה אף בשאינה עסוקה, וא"כ גם ר' חנינא בהכי איירי.
<BR/>ותירץ הר"ן, שבאמת ר' חנינא ור' מאיר דיברו אף בשאינה עסוקה, אלא ששמואל פסק דווקא בשעסוקה בטהרות, ואף שזהו נגד התנאים, מ"מ סמך הוא על סתמא דמתני' שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע ליה אף בשאין להן ווסת.
 
===שיטת רבנו חננאל והרמב"ם===
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל.
<BR/><וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. אמנם ב'''ספר התרומה''' (צד) כתב שרק מפרש כן בגמרא, אבל להלכה סובר כאידך דרב יהודה, דבשל סופרים הלך אחר המיקל.  
<BR/>וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' (יורה דעה קפו) העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש.
 
כתבו הראשונים שמלשון הגמרא משמע כפירוש זה, שהרי הגמרא לא חזרה בה מההעמדה האחרונה שהעמידה, כלומר שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, רק סיימה 'מאן דמתני הא לא מתני הא', ואם סבורה היתה להעמיד בשעסוקה בטהרות היה לה לומר 'לעולם בעסוקה בטהרות'. משמע כר"ח שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות ואפ"ה צריכה בדיקה, ורק מתרצת סתירת דברי שמואל אהדדי. כן כתבו בין השאר ה'''מאירי''' (יב ב ד"ה ובדר) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם). 
 
====קושיות על שיטת ר' חננאל והרמב"ם====
על שיטה זו של ר"ח והרמב"ם הקשו מכמה גמרות מפורשות.
<BR/>רש"י (יב ב ד"ה מאן) שהזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים, הקשה על פירוש זה שהרי יוצא שרב יהודה סותר עצמו, דבשלמא ממימרא דר' זירא יש ליישב שאמוראי נינהו אליבא דשמואל, אבל הרי רב יהודה עצמו העמיד את המשנה שמחייבת בדיקה לפני תשמיש, דווקא בעסוקה בטהרות, ומבואר שסובר שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואם כן דבריו סותרים זה את זה. מכח קושיה זו דחה רש"י שיטה זו, וכן דחה ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה ובהא, תורת הבית ז ב ד"ה ועתה) וכתב שאין לומר דאמוראי נינהו אליבא דרב יהודה, דאם כן היה לה לגמרא לפרש כן. אמנם ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) תירץ כן בפשיטות שאמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה.
<BR/>והוסיף עוד הרשב"א להקשות, שאם ר' יהודה סובר שצריכה בדיקה, איך הורה לר' זירא שלא לבדוק, ואין לומר שמדבר באשה שיש לה וסת, שאם כן היה לו לפרש. אמנם ה'''מאירי''' (ד"ה ומתוך) באמת מפרש שר' זירא שאל באשה שיש לה וסת משום שפשיטא לו בה שמעיקרא דדינא אינה צריכה בדיקה. קושיות אלו מובאות גם ב'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל ר"ח).
====יישוב דברי הרמב"ם====
ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) כתב על קושיית רש"י, שהרמב"ם סובר שאף שדברי רב יהודה סתרי אהדדי, אמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה. ולענין הקושיה מהוראת ר' יהודה לר' זירא, כתב הר"ן שהרמב"ם מפרש שמדובר בבדיקה שלאחר תשמיש, אך לפני תשמיש חובה היא מן הדין.
=====הסבר בעל 'מרכבת המשנה'=====
בספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא (איסורי ביאה ד טז ד"ה והנה) כתב ליישב קושיית רש"י על רבנו חננאל והרמב"ם, שבאמת דברי רב יהודה לא סותרים זה את זה. שיש לפרש את דברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב), שמה שהעמיד את המשנה בעסוקה בטהרות ולכן צריכה בדיקה, שם מדובר דווקא באשה שיש לה וסת, אך אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה אף אם אינה עסוקה בטהרות.
<BR/>והגמרא מתפרשת באופן דלהלן, שעל דברי שמואל מקשה הגמרא שלכאורה דבריו פשוטים כבר ממתני' דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע שכל שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל. ומתרצת דשם איירי באשה שיש לה וסת, ולכן אינה צריכה בדיקה, אבל אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה. אלא שהגמרא תמהה על זה, שהרי גם משנתינו מדברת על אשה שיש לה וסת ועליה אמר שמואל שאינה צריכה בדיקה, ולא על אשה שאין לה וסת, וא"כ הדרא קושיה מה חידושו של שמואל. ומתרצת הגמרא שבאמת המשנה מדברת גם על אשה שאין לה וסת, ולכן יש חידוש בדברי שמואל, שהשמינו שאף באשה שיש לה וסת כיון שעסוקה בטהרות אסורה לבעלה אם לא שתבדוק. כלומר לולי דברי שמואל היינו אומרים שרק אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה, שהרי המשנה לקמן אומרת על אשה שיש לה וסת שאין היא צריכה בדיקה לבעלה ומשמע אפילו עסוקה בטהרות, ולכן על כורחנו היינו מעמידים משנתנו באין לה וסת שצריכה בדיקה. אולם השתא אחר דברי שמואל יש ללמוד מדברי המשנה שאף אשה שיש לה וסת אם היא עסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה, ומתני' דלקמן איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וזהו עיקר חידושו של שמואל וכפשט לשונו, ואין ללמוד מדבריו כלל שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה אף באין לה וסת.
<BR/>והשתא אתי שפיר קושיית הגמרא בסמוך 'והא אמרה שמואל חדא זימנא' כו', שהרי כבר אמר שאשה שיש לה וסת ועסוקה בטהרות אסורה. שאילו לפירוש רש"י בסוגייה, יוצא שעיקר חידושו של שמואל הוא במה שאשה שאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומאי קושיא ממילתא דר' זירא.
<BR/>מבואר מזה, שהרמב"ם מפרש את שתי המשניות באשה שיש לה וסת, אלא שהמשנה המחייבת בדיקה (א ו) איירי בעסוקה בטהרות, ואילו המשנה שפוטרת מבדיקה (ב ו) איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וכל המשא ומתן בגמרא הוא רק להבין מה חידש שמואל שהרי בלאו הכי היינו חייבים להגיע לתירוץ כעין זה, ומסיקה דמ"מ לולי דבריו לא היינו אומרים כן אלא מעמידים את המשנה המחייבת בדיקה באין לה וסת בלבד.
<BR/>ובאמת שפירוש זה הוא מוכרח לפרש כן בדברי הרמב"ם שהרי הוא סובר (איסורי ביאה ד ט) אף לדינא שהמשנה דחזקת טהרה לבעליהן היא דווקא באשה שיש לה וסת. ואם כן ודאי שדברי הגמרא 'אי ממתני' הוא אמינא ה"מ באשה שיש לה וסת אבל אשה שאין לה וסת בעיא בדיקה' לא נדחו, אלא הגמרא רק מחזרת להבין מה חידושו של שמואל.
 
גם הרב '''ערוך השלחן''' (קפו ח) כתב באופן דומה, שדברי רב יהודה אמר שמואל הראשונים שסייג את חובת הבדיקה לעסוקה בטהורת בלבד, הם באשה שיש לה וסת. אלא שלא יישב את הגמרא כדרכו של הרב מרכבת המשנה, רק כתב שמהלך הגמרא הוא ליישב דברי רב יהודה עם ר' זירא שסובר שאף בשאין לה וסת אינה צריכה בדיקה, כמבואר בהמשך הגמרא (יב א). אלא שלפי מה שדוחה הגמרא דברי ר' זירא ופוסקת כרבי חנינא בן אנטיגנוס, גם דברי רב יהודה מתפרשים כפשוטם באשה שיש לה וסת בלבד, אך אין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש אף באינה עסוקה בטהרות.
=====הסבר ה'חוות דעת'=====
ב'''חוות דעת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47858&st=&pgnum=32 (קפו א)] כתב לחלק בין בדיקת חורים וסדקים לקינוח, שאשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקת חורים וסדקים, אך לבעלה אינה צריכה אלא קינוח. וא"כ דברי רב יהודה בשם שמואל הראשונים מדברים על בדיקת חורים וסדקים ולכן קאמר דאינה צריכה בדיקה אם לא עסוקה בטהרות, אמנם לענין קינוח לא דיבר ואפשר שצריכה קינוח. אמנם דברי ר' זירא בשם שמואל שאמר שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, זה מיירי אפילו בקינוח בלבד.
<BR/>ולפי זה מתפרשת הגמרא, ששואלת במה מדבר שמואל שפסק כר' חנינא, אי בעסוקה בטהרות ובעי בדיקת חורים וסדקים, הא אמרה חדא זימנא, והכוונה לדברי רב יהודה בשם שמואל. ואי מיירי בשאינה עסוקה בטהרות וחובת הבדיקה היא קינוח, הרי זהו נגד דברי ר' זירא.
 
אמנם דברי החוות דעת קשים מכמה פנים, כמו שכתב כבר הרב '''ערוך השלחן''' (ה) ועוד אחרונים. גם קשה לדבריו הגמרא (יא ב) שאומרת שדברי רב יהודה בשם שמואל אחדים הם עם דברי ר' זירא, אלא שמאן דמתני הא לא מתני הא, ולדברי החוו"ד זה דיבר על קינוח וזה על בדיקת חורים וסדקים.
 
=====הסבר הפרדס רימונים=====
 
====שיטת הראב"ד בהשגות====
ה'''ראב"ד''' בהשגות הקשה מהוראת רב יהודה לר' זירא שמנע ממנו לבדוק. אמנם מדבריו מבואר שהבין שהוראה זו היתה שלא לבדוק לאחר תשמיש, וקצת משמע בדבריו שלפני תשמיש על כל פנים צריך לבדוק וכדעת הרמב"ם.
 
=====תירוץ ה'אור שמח'=====
 
===שיטת הרי"ף===
ה'''רי"ף''' (כתובות ס ב) הביא את מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס, ואת דברי ר' חנינא שאמר 'הן עותוה והן תקנוה' פירש שאם תשמש ג' פעמים ותראה דם לאחר תשמיש, הרי עוותוה שהוחזקה נידה מחמת תשמיש ויוצאת בלא כתובה, ואם שימשה בשני עדים ג' פעמים ולא נמצא דם על אחד מהם, הן תקנוה שהותרה לשמש כל ימיה בלא עדים. לבסוף הביא הרי"ף דברי שמואל שהלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס.
<BR/>גם בהלכות נדה שלו (שבועות ב א) ציטט הרי"ף ברייתא זו, וכתב שכבר פירשה בכתובות, והלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס וכדברי אמר רב יהודה אמר שמואל.
 
דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש היה לה לגמרא לפרש. אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן, וגם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות, לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה.
<BR/>ה'''רא"ש''' (נידה א ה) הוסיף להקשות על הרי"ף, שהרי לרי"ף יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ןעוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, והרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, ואפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב סוד"ה והרב אלפס) תמה גם הוא שלא הוזכר בברייתא כלל ג' פעמים, אבל כתב שלשון 'עותוה ותקנוה' משמע כהרי"ף.
 
====הסבר הראשונים בביאור דעת הרי"ף====
ה'''רמב"ן''' במלחמות (כתובות ס ב) ובחידושים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב)] כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים.
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושיו שם פירש שהקושית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
 
לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה, וכן נראית דעת ה'''מרדכי''' (שבועות תשלה א).
 
אמנם במלחמות שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.
 
====שיטת הראב"ד בדעת הרי"ף ומחלוקת האחרונים בדעתו====
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש וכפשט דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וגם זה אינה צריכה אלא ג' פעמים, אך לאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת. <BR/>
אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך.
ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.
 
==שיטה ההלכה==
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.

גרסה אחרונה מ־12:37, 5 ביולי 2016

משתמש:אריה.ג -- העברתי את הסוגיה שכתבתי לכאן.
לגבי הסוגיה שלך - אני לא מוחק דברים שלא כתבתי. גם ככה לא נעים לי כי השקעת, ובסוף כתבתי משהו אחר. מלכתחילה היתה לי כוונה לשלב את הדברים על גבי הסוגיה שלך, אבל יצא לי מבנה קצת שונה. לכן אשמח אם תעביר מהסוגיה שלך את הדברים שלא כתבתי, באופן שישתלב יפה במבנה הסוגיה (וכמובן להוסיף עוד), ואחר כך תוכל למחוק את שלך.
שים לב שאני כתבתי רק על בדיקה לפני תשמיש, כך שאפשר פשוט לשנות את הסוגיה שלך לבדיקה שלאחר תשמיש, ולערוך בהתאם.
חילך לאורייתא!
א.א 12:35, 5 ביולי 2016 (IDT)

אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=שיחה:בדיקה_לפני_תשמיש_ולאחריו&oldid=6581"