הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|שבת כב ג|שבת קמו א, עירובין לד ב||שבת כג ב|אורח חיים שיד א}} האם מותר לשבור ולפתוח כל...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כב ג|שבת קמו א, עירובין לד ב||שבת כג ב|אורח חיים שיד א}} | {{מקורות|שבת כב ג|שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב||שבת כג ב|אורח חיים שיד א}} | ||
האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן. | האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן. | ||
== משנה וגמרא == | == משנה וגמרא == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== טעם ההיתר בשבירת החבית == | == טעם ההיתר בשבירת החבית == | ||
'''רש"י''' (קמן א ד"ה שובר) כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | '''רש"י''' (קמן א ד"ה שובר) כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו הרשב"א והר"ן, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם בריטב"א לא הסכים לתירוץ זה. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | |||
[[קטגוריה:שבת קמו.]] | |||
[[קטגוריה:עירובין לד:]] | |||
[[קטגוריה:ביצה לג:]] | |||
[[קטגוריה:שבת פרק כג]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שיד]] | |||
גרסה מ־05:57, 24 בדצמבר 2017
| משנה: | שבת כב ג |
| בבלי: | שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב |
| רמב"ם: | שבת כג ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שיד א |
האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן.
משנה וגמרא
המשנה (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה.
עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור.
טעם ההיתר בשבירת החבית
רש"י (קמן א ד"ה שובר) כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת.
הרשב"א (קמו א ד"ה מתניתין), הר"ן (ד"ה שובר) והריטב"א (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן כל המקלקלים פטורים, מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו הרשב"א והר"ן, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם בריטב"א לא הסכים לתירוץ זה.