הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== טעם ההיתר בשבירת החבית == | == טעם ההיתר בשבירת החבית == | ||
'''רש"י''' ( | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א לא הסכים לתירוץ זה. | <BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א לא הסכים לתירוץ זה. | ||
<BR/>ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי. | <BR/>ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== הקושיה מעירובין ותירוצה == | == הקושיה מעירובין ותירוצה == | ||
הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה שובר) ממסכת עירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב)] שם אומרת המשנה שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב אפילו אינו יודע איפה המפתח. ובגמרא מובא שם שזהו דווקא במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, מה שאין כן לר' אליעזר שאוסר שם, לפי שסובר ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת]]. | הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה שובר)] ממסכת עירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב)] שם אומרת המשנה שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב אפילו אינו יודע איפה המפתח. ובגמרא מובא שם שזהו דווקא במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, מה שאין כן לר' אליעזר שאוסר שם, לפי שסובר ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת]]. | ||
<BR/>מבואר מזה שאסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, ומאי שנא מחבית. כן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | <BR/>מבואר מזה שאסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, ומאי שנא מחבית. כן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | ||
=== תירוץ התוספות === | === תירוץ התוספות === | ||
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי', כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע, ודווקו בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. | תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע, ודווקו בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ נכון הוא גם לדעת רבנן. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש'''. | ||
ה'''ריטב"א''' (קמו א ד"ה מתני) לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש. | |||
=== תירוץ הרשב"א והר"ן === | === תירוץ הרשב"א והר"ן === | ||
אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לודין כלי, אבל אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר) וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')], וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א</ref>. | אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לודין כלי, אבל אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר) וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')], וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א. כן כתב הריטב"א כן</ref>. | ||
=== תירוץ הריטב"א === | |||
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־06:54, 24 בדצמבר 2017
| משנה: | שבת כב ג |
| בבלי: | שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב |
| רמב"ם: | שבת כג ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שיד א |
האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן.
משנה וגמרא
המשנה (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה.
עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור.
טעם ההיתר בשבירת החבית
רש"י (קמו א ד"ה שובר) כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת.
הרשב"א (קמו א ד"ה מתניתין), הר"ן (ד"ה שובר) והריטב"א (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן כל המקלקלים פטורים, מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א לא הסכים לתירוץ זה.
ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי.
בחידושי חתם סופר כתב להסביר בדעת רש"י שסובר הוא שכלל אין בנין וסתירה בכלים.
הקושיה מעירובין ותירוצה
הקשו התוספות (ד"ה שובר) ממסכת עירובין (לד ב) שם אומרת המשנה שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב אפילו אינו יודע איפה המפתח. ובגמרא מובא שם שזהו דווקא במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, מה שאין כן לר' אליעזר שאוסר שם, לפי שסובר שכלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת.
מבואר מזה שאסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, ומאי שנא מחבית. כן הקשו גם הרשב"א (ד"ה שובר), הר"ן (ד"ה שובר), הריטב"א (ד"ה שובר).
תירוץ התוספות
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע, ודווקו בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ נכון הוא גם לדעת רבנן. תירוץ זה תירץ גם הרא"ש.
הריטב"א (קמו א ד"ה מתני) לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.
תירוץ הרשב"א והר"ן
אמנם הרשב"א (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לודין כלי, אבל אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם הר"ן בחידושיו (ד"ה שובר) וכתבו שכן היא גם שיטת רש"י (עירובין לה א ד"ה ומתני'), וכן כתבו התוספות בעצמם בעירובין (לד ב ד"ה ואמאי) בתירוץ ראשון[1].
תירוץ הריטב"א
הריטב"א (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.
הערות שוליים
- ^ שהיא ככה"נ דעת הריב"א. כן כתב הריטב"א כן