קריאת המגילה קודם ימי הפורים

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־07:47, 25 במאי 2018 מאת א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} {{מקורות|מגילה א א-ב|מגילה ב א; ד א-ב||מגילה וחנוכה א ו,ט|אורח חיים תרפ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:מגילה א א-ב
בבלי:מגילה ב א; ד א-ב
רמב"ם:מגילה וחנוכה א ו,ט
שולחן ערוך:אורח חיים תרפח ז

דין הכפרים

המשנה (מגילה א א-ב) אומרת שהכפרים דינם עקרונית כעיירות לקרוא בי"ד באדר את המגילה, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, כלומר לשני או חמישי שקודם ליום י"ד.
רש"י (ב א ד"ה אלא שהכפרים) מבאר שבימי שני וחמישי הכפרים היו מתכנסים לעיירות למשפט, שבימים אלו היו בתי דינים יושבים, ולפי שבני הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, לא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא שוב ביום י"ד.
בגמרא(ד א-ב) מבואר שהסיבה שהקלו להם חכמים לקרוא ביום הכניסה היא מפני שמספקים הם מים ומזון לאחיהם שבכרכים, כלומר שכר הוא להם על פעלם זה. ואמנם במקום שאין מתכנסים בשני ובחמישי, אין מקדימין את הקריאה ליום הכניסה, אלא קוראים אותה בזמנה.

היוצא לדרך